|
|
|
|
|
דו״ח מבקר המדינה: בבית החולים ״סורוקה״ בבאר שבע אין מספיק מיגון
|
|
על פי דו"ח המבקר, מכשיר CT אחד מתוך שלושה מכשירים ומכשיר MRI אחד מתוך שניים פעלו במבנים ממוגנים, ורק במהלך ימי הלחימה מוגן גם מכשיר ה-MRI השני
במהלך למעלה משבעת החודשים מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" טופלו במרכז הרפואי "סורוקה" כ-3,000 נפגעים. פצועים רבים נדרשו לבדיקות דימות, כמו CT ו-MRI, לרבות לצורף ניתוחים דחופים.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצביע בדו"ח שפירסם תחת הכותרת "בדיקות דימות מתקדמות – ביקורת מעקב", על כך שב"סורוקה" רק חלק ממכשירי הדימות הללו היו במבנים ממוגנים. על פי דו"ח המבקר, מכשיר CT אחד מתוך שלושה מכשירים ומכשיר MRI אחד מתוך שניים פעלו במבנים ממוגנים ורק במהלך ימי הלחימה מוגן גם מכשיר ה-MRI השני.
בתגובה לממצאי מבקר המדינה, השיבה קופת חולים כללית, בעלת המרכז הרפואי "סורוקה", כי "פערי המיגון המשמעותיים ב`סורוקה` מוכרים לגורמים הנוגעים בדבר מזה שנים רבות, אך המדינה לא היקצתה את התקציב הנדרש להשלמת הפערים. בעקבות המלחמה קיבל בית החולים אישור למכשיר CT נוסף, שישרת את המחלקה לרפואה דחופה, שפועל באזור ממוגן". בשירותי בריאות כללית הוסיפו וציינו, כי במהלך המלחמה הוצבו מאחורי הקיר החיצוני של מתחם ה-MRI ב`סורוקה` קוביות בטון למיגון המתחם כדי לאפשר את המשך הפעילות הרציפה בו.
ממשרד הבריאות נמסר בתשובתו למבקר המדינה, כי "מערכת הבריאות פועלת במצוקה תקציבית קשה בכל הנוגע לצורך במיגון ומצוקה זו בלטה במהלך המלחמה". המשרד ציין, כי במשך שנים הוא התריע על כך ודרש תוספת תקציב למיגון, אך לא קיבל מענה הולם.
"כל מכשיר שניתן מאז פרוץ המלחמה", נמסר בתגובת משרד הבריאות, "ניתנה הנחייה להצבתו באזור ממוגן. כמוכן, כאשר קיבל המשרד בקשות להעברת מכשירים לאזורים ממוגנים בבית החולים, הוא נענה לכך מייד ואולם הבעייה נעוצה בכך שאין די אזורי מיגון בבתי החולים. נמשיך לפעול אל מול משרד האוצר ומשרד הביטחון להקצאת תקציב ייעודי ראוי, שמתאים להתמודדות עם האיומים הקיימים".
במשרד האוצר מסרו בתשובתם לממצאי דו"ח מבקר המדינה, כי בשנת 2023 הוקצו יותר מ- 320 מיליון שקלים לצורך מיגון מערכת הבריאות בטווח המיידי וכי עוד 200 מיליון שקל הוקצו למיגון גופי בריאות בטווח הבינוני בשנים 2024-2025. "אשר למרכז הרפואי סורוקה", ציין משרד האוצר, "הוקצתה תוספת תקציב של יותר מ-50 מיליון שקיםל למיגון מיידי בשנת 2023, לפי סדרי עדיפות שהעלה בית החולים, לרבות מיגון חדרי ניתוח, פגייה וצרכים נוספים".
ממצאי הדו"ח הנוכחי מעלים, כי בהשוואה לממצאי הדו"ח הקודם התארך זמן ההמתנה לבדיקות MRI בהרדמה לילדים במרכז הרפואי "סורוקה" משישה חודשים לפני תשע שנים לעשרה חודשים כיום בשעות הבוקר, ואילו בשעות אחר הצהריים והערב התקצר זמן ההמתנה לכדי שלושה חודשים.
חדשות נוספות
רשות המים, משרד הבריאות וחברת "מקורות", מקדמים את רציפות אספקת המים ליישובי הצפון. יישובי הגליל המזרחי יקבלו תמהיל של מים מותפלים ומי קידוחים מקומיים. המהלך יאפשר אספקת מים באיכות טובה ובאמינות גבוהה לאורך כל השנה
ראה מידע נוסף..
בוועידת המפרץ הבינלאומית לאזוריות, שהתקיימה אמש במרכז הקונגרסים בחיפה, אמר ראש העיר יונה יהב: ״תשומת הלב הציבורית מושקעת במרכז הארץ, בתל אביב, וזה גם מתורגם בכסף״
ראה מידע נוסף..
מנכ"ל חברת החשמל אמר בדיון בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל כי עד סוף 2026 כל תחנות הכוח בישראל יעברו לגז טבעי - ייצור חשמל באמצעות פחם יופעל רק במצבי חירום
ראה מידע נוסף..
הרפורמה שהייתה אמורה להיכנס לתוקף מתחילת החודש, מטילה על קופות החולים אחריות על תחום הטיפול בהתפתחות הילד תוך חיזוק המערכת הציבורית והגדלת מספר המטפלים. זו הפעם השנייה שבה משרד הבריאות דוחה את יישום הרפורמה, כתוצאה ממחסור בתשתית פיזית ומקצועית שתאפשר לספק את כל השירותים לכלל המבוטחים, בזמני המתנה סבירים
ראה מידע נוסף..
ריבוי אירועי אלימות והיעדר אכיפה מבעירים את השטח ביהודה ושומרון בעונת המסיק. שתי צעירות יהודיות מארה”ב שהתנדבו במסיק זיתים בכפר בורין שבשומרון במסגרת ארגון “רבנים לזכויות אדם”, נעצרו וגורשו מישראל לתקופה של עשר שנים. ח״כ גלעד קריב: ״האלימות מצד מתנחלים ומיעוט של חיילים הפכה ל”מכת מדינה״
ראה מידע נוסף..
בעקבות התנגדות נחרצת של תושבי יבנה ופעולה מהירה של גורמים עירוניים ופעילים סביבתיים, הוסר מסדר היום של הממשלה דיון על הקמת תחנת כוח חדשה באשדוד. התחנה, שתוכננה להיבנות על שטח בית הזיקוק בעיר, והייתה אמורה לפעול על בסיס גז טבעי בהספק של לפחות 630 מגהוואט, עוררה חשש כבד בקרב התושבים, המתגוררים בסמוך לאזור התעשייה הפטרוכימי. ראש העיר גבאי: "תושבי יבנה סובלים ממטרדי ריח וזיהום אוויר חמורים, ואין מקום להוסיף מקור פליטות נוסף"
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|