|
|
|
|
|
דו״ח מבקר המדינה: בבית החולים ״סורוקה״ בבאר שבע אין מספיק מיגון
|
|
על פי דו"ח המבקר, מכשיר CT אחד מתוך שלושה מכשירים ומכשיר MRI אחד מתוך שניים פעלו במבנים ממוגנים, ורק במהלך ימי הלחימה מוגן גם מכשיר ה-MRI השני
במהלך למעלה משבעת החודשים מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" טופלו במרכז הרפואי "סורוקה" כ-3,000 נפגעים. פצועים רבים נדרשו לבדיקות דימות, כמו CT ו-MRI, לרבות לצורף ניתוחים דחופים.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצביע בדו"ח שפירסם תחת הכותרת "בדיקות דימות מתקדמות – ביקורת מעקב", על כך שב"סורוקה" רק חלק ממכשירי הדימות הללו היו במבנים ממוגנים. על פי דו"ח המבקר, מכשיר CT אחד מתוך שלושה מכשירים ומכשיר MRI אחד מתוך שניים פעלו במבנים ממוגנים ורק במהלך ימי הלחימה מוגן גם מכשיר ה-MRI השני.
בתגובה לממצאי מבקר המדינה, השיבה קופת חולים כללית, בעלת המרכז הרפואי "סורוקה", כי "פערי המיגון המשמעותיים ב`סורוקה` מוכרים לגורמים הנוגעים בדבר מזה שנים רבות, אך המדינה לא היקצתה את התקציב הנדרש להשלמת הפערים. בעקבות המלחמה קיבל בית החולים אישור למכשיר CT נוסף, שישרת את המחלקה לרפואה דחופה, שפועל באזור ממוגן". בשירותי בריאות כללית הוסיפו וציינו, כי במהלך המלחמה הוצבו מאחורי הקיר החיצוני של מתחם ה-MRI ב`סורוקה` קוביות בטון למיגון המתחם כדי לאפשר את המשך הפעילות הרציפה בו.
ממשרד הבריאות נמסר בתשובתו למבקר המדינה, כי "מערכת הבריאות פועלת במצוקה תקציבית קשה בכל הנוגע לצורך במיגון ומצוקה זו בלטה במהלך המלחמה". המשרד ציין, כי במשך שנים הוא התריע על כך ודרש תוספת תקציב למיגון, אך לא קיבל מענה הולם.
"כל מכשיר שניתן מאז פרוץ המלחמה", נמסר בתגובת משרד הבריאות, "ניתנה הנחייה להצבתו באזור ממוגן. כמוכן, כאשר קיבל המשרד בקשות להעברת מכשירים לאזורים ממוגנים בבית החולים, הוא נענה לכך מייד ואולם הבעייה נעוצה בכך שאין די אזורי מיגון בבתי החולים. נמשיך לפעול אל מול משרד האוצר ומשרד הביטחון להקצאת תקציב ייעודי ראוי, שמתאים להתמודדות עם האיומים הקיימים".
במשרד האוצר מסרו בתשובתם לממצאי דו"ח מבקר המדינה, כי בשנת 2023 הוקצו יותר מ- 320 מיליון שקלים לצורך מיגון מערכת הבריאות בטווח המיידי וכי עוד 200 מיליון שקל הוקצו למיגון גופי בריאות בטווח הבינוני בשנים 2024-2025. "אשר למרכז הרפואי סורוקה", ציין משרד האוצר, "הוקצתה תוספת תקציב של יותר מ-50 מיליון שקיםל למיגון מיידי בשנת 2023, לפי סדרי עדיפות שהעלה בית החולים, לרבות מיגון חדרי ניתוח, פגייה וצרכים נוספים".
ממצאי הדו"ח הנוכחי מעלים, כי בהשוואה לממצאי הדו"ח הקודם התארך זמן ההמתנה לבדיקות MRI בהרדמה לילדים במרכז הרפואי "סורוקה" משישה חודשים לפני תשע שנים לעשרה חודשים כיום בשעות הבוקר, ואילו בשעות אחר הצהריים והערב התקצר זמן ההמתנה לכדי שלושה חודשים.
חדשות נוספות
תאגיד מי כרמל, האחראי על אספקת המים והביוב באזור חיפה, ממשיך להתפתח ולהוביל חדשנות בתחום המים בישראל. מאז הקמתו, חרט התאגיד על דגלו מצוינות בשירות, שיפור מתמיד של תשתיות והתאמת המערכות לאתגרים עתידיים. בשנים האחרונות, עם השקעות חסרות תקדים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות, התאגיד שידרג משמעותית את תשתיות המים והביוב לרווחת תושבי חיפה
ראה מידע נוסף..
מאמר קצר זה מוקדש לאלה שלרוב אינם נמצאים במוקד תשומת הלב הציבורית, אך מהווים לבנת יסוד חיונית בשגרה ובחירום – אנשי מערך הביטחון האזרחי בישראל
ד”ר אבי ביצור, ראש המגמה לביטחון והגנת העורף, המכללה האקדמית בית ברל
ראה מידע נוסף..
עיריית רעננה ממשיכה להיאבק בתוכנית הבנייה השנויה במחלוקת בכפר בתיה, שהוגשה לוועדה המחוזית על ידי רשת החינוך אמי"ת – וזאת בניגוד להסכמות שנחתמו בעבר עם העירייה
ראה מידע נוסף..
ועדת החוקה אישרה תיקון בחוק שיאפשר לנפגעות ונפגעי עבירות מין ואלימות להשמיע את קולן בפני ועדת השחרורים, בדבר השפעת שחרור הפוגע על שלומן וביטחונן. החוק, יש להדגיש, לא ישנה את תנאי השחרור. בחוק השיפוט הצבאי, ההסדר ייכנס לתוקף מידית. במערכת האזרחית, יידרשו כשנה וחצי להיערכות
ראה מידע נוסף..
הכנסת אישרה את הארכת הוראת השעה המכונה "חוק אל-ג`זירה", המאפשרת סגירה או חסימה של גופי שידור זרים הפועלים בישראל, במקרה שייקבע כי הם פוגעים בביטחון המדינה. מדובר בהמשך לחוק הזמני שנכנס לתוקף באוקטובר 2023, במהלך מבצע "חרבות ברזל". תוקף ההוראה הוארך עד לסוף נובמבר 2025
ראה מידע נוסף..
בדיון בכנסת התריעו חברי כנסת, מומחים ופעילים אזרחיים על מחדלים בגביית כספים ממשאבי הטבע בים המלח לקראת תום הזיכיון של חברת ICL בשנת 2030. נציג האוצר: “היעד – לגבות 50% מהכנסות החברה”. ICL: “אנו מעסיקים כ-10,000 עובדים ותורמים לכלכלה”. פעילים: “הזיכיון הבא חייב לכלול הגנה סביבתית ומשילות אמיתית”
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|