|
|
|
|
|
מינהל התכנון יחלק את הארץ ל־25 אזורים חדשים
|
|
תוכנית שאפתנית ומהפכנית של מינהל התכנון משרטטת מחדש את הגבולות המחוזיים לפי דפוסי התנועה בפועל של תושבים. הבעיה: הצלחת התוכנית מחייבת שיתוף פעולה בין ראשי ערים ו-ויתור על שאיפות תכנוניות
*פורסם לראשונה על ידי אמיתי גזית ב״כלכליסט״
תוכנית מהפכנית של מינהל התכנון משרטטת מחדש את הגבולות המחוזיים לפי דפוסי התנועה בפועל של תושבים. היא תאפשר לצמצם את המלחמה על אזורי תעסוקה, ותקרב את המגורים למקום העבודה, אבל הצלחתה מחייבת שיתוף פעולה בין ראשי ערים.
מחוזות מינהל התכנון הנוכחיים מחולקים לעתים באופן מעוות שלא משקפים את המציאות. למשל, קריית גת, שתושביה מבקרים יותר באיזור תל אביב והמרכז, חולקת מחוז עם אילת. חדרה שייכת למחוז חיפה, למרות שתושביה נעים בעיקר באיזור ערי המרכז ונתניה. התוכנית האסטרטגית שמקדם מינהל התכנון שואפת לתקן את החלוקה המעוותת ועושה זאת באמצעות חלוקת הארץ ל־25 אזורי תכנון, שיהוו שלד אשר על בסיסו תתפתח המדינה בעשורים הקרובים.
מטרת־העל של החלוקה הזו היא שיפור איכות החיים על ידי יצירת גישה לכמה שיותר שירותים באותו אזור. תכנון אזורי יאפשר, למשל, לקצר את פרק הזמן שלוקח לכל אדם להגיע מהבית למקום העבודה (יוממות) או לצורך בילוי, קניות או קבלת שירותים על ידי הקצאת שטחים רלוונטים בסמוך ליישובים, לפי הצורך. האזורים סומנו תוך התעלמות מהגבולות המוניציפליים והחלוקה הבירוקרטית למחוזות, אלא בחינה של התנהגות התושבים - לאן הם נוסעים, איפה הם עובדים ובאיזו עיר הם מקבלים שירותים.
התוכנית החדשה נוצרה בשלב הראשון באמצעות מחקר שמבוסס, בין היתר, על סקר סלולרי ומערכת תלתן של משרד התחבורה שמאפשרת לנתח תנועה של תחבורה ציבורית. בשלב השני התקיים הליך התייעצות ארוך, שבמסגרתו אפשר היה להגיש הערות למפת האזורים, כמו גם לסעיפים אחרים בתוכנית. המטרה של ההליך הזה היתה לאתר את מה שמכונה "אזורי תפקוד", כלומר מרכזים עירוניים בדרך כלל, שאליהם ומהם יש תנועה רבה. קבוצה של יישובים שמהם יש תנועה משמעותית לאותו מרכז תפקודי קובצה יחד באותו אזור. בכל אזור אותרו המוקדים העיקריים, תחנות הרכבת, בתי החולים, אוניברסיטאות, אזורי תעסוקה משמעותיים, וכן נמצאו היתרונות היחסיים של כל אזור. כל התכונות האלה ישמשו בעתיד הקרוב לתכנון אזורי שמטרתו היא, בין היתר, צמצום זמן הנסיעה ככל הניתן לחצי שעה מהבית למקומות העבודה ומוקדי המסחר והשירותים.
בשבוע שעבר הוצגה התוכנית לשר הפנים, משה ארבל. בתוך כמה שבועות התוכנית תוצג למועצה הארצית לתכנון ובנייה ובהמשך לממשלה. בהמשך, המטרה היא לייצר תוכניות לכל אחד מ־25 האזורים וזאת לאחר שיבחנו את הצרכים של כל אחד מהם, התשתיות שקיימות ונחוצות, מוסדות מרכזיים, אזורי תעסוקה, והתנועה באזור.
ההליך הזה עשוי לעורר קשיים מול ראשי הערים והמועצות משום שהוא מחייב שיתוף פעולה בין ראשי רשויות, ויאלץ את חלקם לוותר על השאיפות התכנוניות שלהם. הקושי בוויתור כזה הוא בעיקר כלכלי, משום שהוא כרוך באובדן הכנסות. בניתוח שביצע מינהל התכנון נמצא שיש על המדף תוכניות לבניית אזורי תעסוקה ששטחם הבנוי כ־155 מיליון מ"ר, בעוד שעד שנת 2040 יהיה צורך ב־35 מיליון מ"ר נוספים בלבד. כיוון שאין ביקוש לכל כך הרבה אזורי תעסוקה רוב התוכניות האלה לא ממומשות, אך אי אפשר לבנות שום דבר אחר על שטח שמסומן לתעסוקה. התכנון האזורי יוכל לצמצם את הבעיה הזו ולייעל את השימוש בקרקע, אך כדי שבאמת יצליח, הוא יחייב שיתוף פעולה בין הרשויות והסכמות ביניהן לחלוקת הכנסות.
בשיחה עם "כלכליסט" הסביר מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, כי בשלב ראשון התוכניות האזוריות יהיו "מסמכי מדיניות לא מחייבים. אנחנו לא רוצים לשנות את הכללים בבת אחת כדי לא לייצר קונפליקטים. ראשי השלטון המקומי לא אוהבים שמזיזים להם את הגבינה, לכן חשוב לי קודם כל לשנות את התפיסה".
אלמליח מסביר כי המטרה היא לייצר מהלך שדומה לאשכולות משרד הפנים שבמסגרתם כמה רשויות מקומיות מתאגדות לצורך שיתוף פעולה כלכלי בתחום השירותים המוניציפליים, חינוך או תשתיות. ההבדל המרכזי הוא שאשכולות נוצרו על בסיס וולונטרי בזכות קשרים בין רשויות מקומיות, אך לא תמיד יש קשר גיאוגרפי בין הערים שחברות באשכול. לעומת זאת, בתוכנית של מינהל התכנון הבסיס הוא קרבה גיאוגרפית ודפוסי תנועה, שיכולים לשמש תשתית לתכנון משותף.
אזורי התכנון הם חלק מתוכנית אסטרטגית לשנת 2050 שמקדם מנהל התכנון בפעם הראשונה. תוכנית בעלת שם זהה ששנת היעד שלה היא 2040 נולדה בהחלטת ממשלה במטרה לנהל את הגידול במלאי הדירות, שטחי התעסוקה והתשתיות. לעומת זאת, התוכנית שמוביל מנהל התכנון כעת מתווה חזון תכנוני ואינה מסתפקת רק ביעדים כמותיים. המטרה היא ליצור תכנון איכותי, חדשני וצופה פני עתיד.
התוכנית מורכבת משמונה פרקים, המרכזי שבהם הוא זה שעוסק בתכנון אזורי. אך יש גם פרק שעוסק בהיערכות לשינויי האקלים ובו, בין היתר, הנחיות להתמודדות עם העלייה בטמפרטורה; עליית מפלס פני הים, מדבור והצפות. פרק אחר עוסק בהשפעה של טכנולוגיות חדשות על המרחב, וכן שימוש בטכנולוגיה לשיפור איכות התכנון. כבר בהליך ההכנה של התוכנית השתמשו לראשונה בהליך תכנוני בישראל ב־AI.
חדשות נוספות
בעקבות התפשטות השריפה באזור ירושלים, המשרד להגנת הסביבה הודיע על פתיחת חדר מצב ארצי, לטיפול באירועים הכוללים חומרים מסוכנים, אסבסט וזיהום אוויר המסכן את הציבור
ראה מידע נוסף..
במחאה על ריבוי מקרי האלימות כלפי עובדי השירותים החברתיים בחברה הערבית ברחבי ישראל, לא תתקיים קבלת קהל היום בין 12:00 ל-14:00 במחלקות לשירותים חברתיים בכלל המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות
ראה מידע נוסף..
שבוע לאחר האיום – ארגון "עד כאן" מוביל הפגנת חיזוק לבעלת העסק אפרת ניסנבוים • "אמרה לא לעבריינים – עכשיו תורנו לעמוד לצידה"
ראה מידע נוסף..
כ-141 אלף שורדי שואה חיים כיום בישראל – כמחציתם בני יותר מ-85; טקסים מרגשים נערכו מערי המרכז ועד הצפון והדרום. בטקס הממלכתי ביד ושם נשא הנשיא הרצוג דברים נוקבים על חשיבות הזיכרון והזהות
ראה מידע נוסף..
משבר סבסוד מעונות היום למשרתי מילואים ומשפחותיהם לא נפתר. משפחות רבות נמצאות בימים אלה בחוסר ודאות על רקע המועד המתקרב של ועדות הקבלה לכניסה למעונות. יו״ר ועדת הכלכלה דוד ביטן דורש לבחון הורדת שתי דרגות בסבסוד למילואימניקים וועדת חריגים לטיפול במקרים מיוחדים
ראה מידע נוסף..
כוחות גדולים של כבאות והצלה ומטוסי כיבוי פועלים משעות הבוקר לבלום שריפת ענק ביער אשתאול. היישובים אשתאול ומסילת ציון פונו, כביש 44 וכביש 38 נסגרו לתנועה, כביש 1 בסכנת סגירה
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|
