מחסור בתחנות ניטור מזהמים והיעדר פתרונות קצה מקשים על ההתמודדות עם זיהום אוויר כתוצאה משריפת פסולת

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

נתונים אלה הוצגו על ידי יניב בלייכר, מנכ"ל עמותת "אזרחים למען אוויר נקי״, בדיון הוועדה למדע וטכנולוגיה בראשות ח"כ יאסר חוגי`ראת. הדיון שנערך אתמול (יום ג׳) עסק בטכנולוגיות לניטור מזהמי אוויר הנפלטים משריפות פסולת. יו״ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג`יראת: "זיהום האוויר אינו מכיר בגבולות וחוצה אותם ללא מעצור. אנו רואים חשיבות עליונה בחיזוק מערך האכיפה והניטור ברמה הארצית. כאשר אין פתרון קצה הולם, האחריות נופלת על כתפי הרשויות המקומיות. הפריסה הגיאוגרפית הדלילה של תחנות הניטור, במיוחד ביישובים הערביים, מחייבת טיפול מידי. הוועדה קוראת לממשלה ליישם את החלטות הממשלה בנושא ולהציג לציבור נתונים עדכניים בנושא. רק ע"י אכיפה אפקטיבית וניטור אמיתי יהיה אפשר למנוע את הזיהום המסכן חיים".

רועי גולדשמידט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג נתונים מדאיגים על הזיהום הנגרם משריפות פסולת. מתוך דוח מפלס 2023 עולה כי 76% מהפליטות המסרטנות לאוויר נגרמות משריפות לא חוקיות של פסולת עירונית וחקלאית. בנוסף, 30% מהפליטות של חלקיקים PM2.5 מקורן בשריפת פסולת. במסמך שהוכן לוועדה עבור הדיון הוצגו מספר שאלות: האם קיימות טכנולוגיות ניטור מתקדמות לניהול מדויק של הפליטות? כיצד ניתן לשלב טכנולוגיות חדשניות כמו רחפנים ולוויינים לניטור המזהמים והאם יש להחמיר את האכיפה כלפי שריפות פסולת לא חוקיות?

חנאן זחאלקה, מנהלת מחלקת אוויר ואנרגיה באיגוד ערים שרון-כרמל, הציגה בפני הוועדה מגוון פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לניטור זיהום אוויר. בין הטכנולוגיות החדשניות שהוצגו: מערכות חישה מרחוק המותקנות "על הגדר" לזיהוי מדויק של מקורות זיהום, מכשירים מתקדמים למדידת חלקיקים נשימים המאושרים על ידי האיחוד האירופאי, וכן פיתוחים עתידיים כמו חיישנים קטנים וזולים לפריסה רחבה, תחנות ניטור המופעלות באנרגיה סולארית ושימוש ברחפנים לניטור אוויר.