|
|
|
|
|
החברה להגנת הטבע: להשהות את דיוני הצעת חוק האקלים
|
|
החברה להגנת הטבע ביקשה מיעקב אשר, יו״ר ועדת הפנים והגנת הסביבה להשהות את המשך הדיונים בעניין הצעת חוק האקלים, על מנת לתקן את הכשלים הרבים שנפלו בנוסחה הנוכחית ולאפשר שיתוף ציבור מעמיק, שלאחריו, לטענתה, יוצג נוסח חוק אקלים משמעותי, שאפתני ברור ומחייב
החברה להגנת הטבע ביקשה מיעקב אשר, יו״ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בקשה לפסק זמן בחקיקה לצורך קיום שיתוף ציבור לצורך קידום החקיקה הצעת חוק האקלים התשפ"ד- 2024. לטענתה, מדובר בחוק שהינו מן הצעות החוק החשובות ביותר שהובאו לשולחן הוועדה וחשיבותו, מטרותיו הסביבתיות, הבריאותיות והכלכליות הן בבחינת חוק קיומי לאדם ולסביבה בעידן של משבר אקלים. צילום: שאטרסטוק לטענת החברה להגנת הטבע, חוק האקלים במדינות העולם גובש תוך שיח רוחבי עם כלל הסקטורים במשק, לרבות החברה האזרחית וארגוני הסביבה, טרם אישורו. ״תזכיר חוק האקלים בנוסחו הנוכחי אינו מכונן מסגרת מחייבת למדיניות אקלים, ואינו מהווה כלי חיוני לעיגון המחויבות של מדינת ישראל להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות להתמודדות עם נזקי האקלים״, מדגישים נציגיה. לדבריהם, לאורך כל תזכיר החוק, שזורים סעיפים המאפשרים גמישות יתר לממשלה לא לקיים את החוק ומרוקנים מתוכן את מטרת החוק. לדוגמא: שינוי יעדי הפחתה ושנת בסיס בצו ממשלתי, ללא פיקוח פרלמנטרי וציבורי; היעדר עיגון מחייב לקביעת יעדי ביניים להפחתת פליטות; האפשרות לפטור משרד ממשלתי מהכנת תוכניות הפחתה והיערכות; העדר מועד מחייב לתוכניות הפחתת פליטות; דריסת רגל למשרד האוצר והתייחסות תקציבית מסוכנת ועוד. ״הכשלים הרבים שנפלו בהצעת החוק, מביאים למסקנה כי מלבד הכותרת שניתנה לה, ההצעה אינה נותנת מענה משפטי אמיתי ומהווה עלה תאנה להמשך הפקרת תושבי ישראל להשלכות משבר האקלים. חלק משמעותי מהכשלים נובע מהיעדר שיח ושיתוף כפי שנעשה במקרים קודמים ומניסיון של הממשלה לכפות את עמדתה בקידום בכוח של החקיקה. לנוכח הדברים הללו, אנו , בתנועה הסביבתית, סבורים כי לא בשלה העת לדון בחוק בנוסחו הנוכחי; קיים צורך ממשי בהשהיית הדיונים הפרלמנטרים ויש לקיים תהליך מובנה וסדור של דיאלוג ישיר בין מקבלי ההחלטות ואנשי מקצוע לבין הציבור, לרבות ארגוני הסביבה והחברה האזרחית. הליך זה, שבו יש לשלב גם את הגורמים המאתגרים את החקיקה ובראשם משרד האוצר, יאפשר את תיקון הפגמים והצגת נוסח חוק שאפתני ומחייב״. החברה להגנת הטבע מדגישה כי הצעות חוק סביבתיות-אקלימיות, טרם הנחתן על שולחן הכנסת, אינו מהלך תקדימי והדבר בוצע במסגרת הליך החקיקה של חוק אוויר נקי, תשס"ח - 2008 וחוק שמירת הסביבה החופית, תשס"ד- 2004. כמו כן, היא מבקשת לאפשר תהליך אינטנסיבי ואמיתי של שיתוף ציבור לצורך גישור ושיפור הצעת החוק. ההליך יכול להתקיים בחסות הוועדה או בחסות ארגון הגג של התנועה הסביבתית "חיים וסביבה" והממשלה יחדיו.
חדשות נוספות
בימים הקרובים יפורסם תקציב העירייה לשנת 2025 אשר יעמוד על למעלה מ-2.7 מיליארד שקל ויראה גידול של כ-200 מיליון שקל שיופנו לחינוך, תרבות, ספורט, נוער, ביטחון, קליטה, רווחה, ניקיון העיר ואיכות הסביבה, כל זאת מבלי להעלות ארנונה או מיסים חדשים
ראה מידע נוסף..
הקניון, בהיקף 30 אלף מ"ר, מוקם בכניסה לעיר על שטח התחנה המרכזית ויכלול אטרקציה ייחודית שטרם נראתה בישראל. הטרמינל החדש המוקם כחלק מהקניון, יפתח כבר ב-2025 וישרת כ-2 מיליון מבקרים בשנה. צחי אבו, מנכ"ל ארי נדל"ן השותפה בפרויקט: "הפריים לוקיישן החדש של אילת"
ראה מידע נוסף..
עיריית חיפה תפרסם בקרוב מדיניות חדשה, במסגרתה תחולק העיר לאזורים בהם יחוייבו יזמים לבנות, בין היתר, דירות קטנות בגודל של עד 55 מ"ר כולל "דיור מכליל" (דיור מוגן ומעונות סטודנטים)
ראה מידע נוסף..
ועדת העבודה והרווחה קיימה אתמול (יום ג׳) דיון בנושא עובדים המועסקים במתכונת עבודה שעתית, במסגרת ציון יום המאבק בעוני בכנסת, המתקיים ביוזמת ח"כ חווה אתי עטיה, בשיתוף הפורום למאבק בעוני ורשת הפעילים לחיים בכבוד. אלכס טנצר, יו"ר המטה למען עובדי קבלן: ״ ב-7 באוקטובר סגרו מקומות עבודה, בהם גם מוסדות ציבור ש-20,000 מעובדיהם לא קיבלו שכר עבור הימים האלה - עד היום״
ראה מידע נוסף..
בדיון מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח״כ פנינה תמנו שטה שהתקיימה אתמול (יום ב׳) עלתה סוגיית שילובן של נשים יוצאות אתיופיה ונחשפו נתונים המעידים על אפליה, פערי שכר ופגיעה בתלמידים יוצאי העדה. ח״כ תמנו שטה טענה כנגד משרד החינוך - אתם מקבלים 60 מיליון בשנה ומה התוצאות? לא מגיע לכם שקל! לא זזים לשום מקום. לא מבינה איך לא שיניתם מגמות? אני אומרת לכם זה חיים של ילדים״
ראה מידע נוסף..
עלויות תעריפי המים לכלל המגזרים: תאגידי מים וביוב, ספקים מקומיים, חברת מקורות, טיפול בשפכים, קליטת מי ים מותפלים ועדכון סל מדדים לרבות האינפלציה, צפויים להתבטא בעליה של תעריפי המים לצרכן הביתי, המסחר והתעשיה וכן למגזר החקלאי בשיעור של כ-3.4%. המשמעות למשק בית ממוצע: כ-5 ש"ח לחשבון המים החודשי. על אף עליה מתונה זו, עדיין תעריף המים לבית בישראל הוא מהנמוכים בעולם
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|