הצעת חוק איסור העסקת מורים תומכי טרור אושרה לקריאה שנייה ושלישית

בתום דיונים ממושכים של למעלה משנה אישרה ועדת החינוך לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור. את הצעת החוק הגישו חברי הכנסת עמית הלוי וצביקה פוגל.


צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

לפי הצעת החוק, שר החינוך יוכל להורות על אי־מתן תמיכה בתקציב של מוסד חינוך מוכר לא רשמי, אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור והנהלת המוסד החינוכי ידעה, או הייתה צריכה לדעת, על קיומם של מעשים אלה. נדבך משמעותי נוסף בהצעת החוק נוגע לפיטורי עובד הוראה בידי מנכ"ל משרד החינוך. המנכ"ל יוכל לפטר עובד הוראה שביצע מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בפומבי וזאת משום שיש בכך חומרה מיוחדת נוכח היותו עובד בבית ספר, ובכלל זה עם קטינים.

ח"כ עמית הלוי, מיוזמי הצעת החוק, אמר במהלך הדיונים כי החוק ינתק את הזיקה בין חינוך לטרור: "מורה שמזדהה עם מעשה טרור לא יכול לבוא בשערי בי"ס ולחנך תלמידים." ח"כ גלעד קריב התנגד לחקיקה וכינה אותה "חוק קיצוני."

במהלך הדיונים הסתייג משרד המשפטים מהצעת החוק ונציגיו אמרו כי הנוסח לא עומד באמות מידה חוקתיות. נציגת היועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי: "יש פה פגיעה בזכויות פרטיות, אפקט מצנן על חופש ביטוי ותיוג של קבוצה שלמה כששב"כ אומר שאין מהקבוצה הזאת סיכון עודף." היועצת המשפטית של ועדת החינוך תמי סלע: "זכותו של המחוקק לקבוע את הנורמה ואת תהליך העבודה ולחשוב ערכית שהוא נחוץ. אנחנו רואים פה קושי חוקתי מבחינת הפגיעה בשם הטוב של המורים ושל חופש הביטוי, של מורים שיידעו שהם נבדקים בשבע עיניים ונמצאים תחת זכוכית מגדלת."

משרד ראש הממשלה חזר והבהיר לאורך הדיונים שהתקיימו בשנה האחרונה כי "שב"כ לא רואה באוכלוסיית עובדי ההוראה איום ולכן לא מבצעים מולם אבחון גורף". יוזם הצעת החוק ח"כ עמית לוי העלה הסתייגות אותה ביקש להוסיף לנוסח החוק ולפיה מידי שנה יעביר משרד החינוך את רשימת תעודות הזהות של כלל המורים לשב"כ ושם יבחנו באמצעות בדיקות ממוחשבות בכלים הקיימים האם יש חיווי על אחד מהם כתומך בטרור, ולגביו יבצעו בדיקה: "הרי כבר בדקו בשב"כ בדיקה ראשונית של 264,000 תעודות זהות של מורים ואני מבקש את אותו הדבר בחקיקה. זה המינימום שצריך לעשות עכשיו. אין לנו זכות שלא לעשות את זה." ההסתייגות של ח"כ הלוי לא התקבלה בהצבעה בוועדה.


צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב: "סביב הצעת החוק התקיימו דיונים ערים מאד. כרגע עמדת משרד רה"מ, לפי איך שהם מבינים את החקיקה, שלהסתייגות שהציע ח"כ הלוי יש עלות תקציבית– 6 מלש"ח לפתיחה חד פעמית והתארגנות ועוד 40 מלש"ח שוטף שנתי. אני מקווה שהחוק יוכל להביא לביטחון לילדי ישראל. איש לא בא להטיל כתם על אוכלוסייה כזאת או אחרת, איש לא בא להריץ בדיקה רוחבית על כלל המורים." עוד ביקש היו"ר להדגיש כי "החוק יחול על כולם ועל כל המגזרים."

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד טענה במהלך הדיונים שהחוק "נטפל לציבור עובדי ההוראה" ואמרה "בגלל כמה תפוחים רקובים, נעשה חוק על כלל עובדי ההוראה?" בדיון היום אמרה סיגל פעיל, שייצגה את ארגון המורים, כי החקיקה מהווה "הכתמה קולקטיבית של כלל ציבור המורים״. כפי שסוכם בוועדת שרים לחקיקה, הצעת החוק האמורה תוחזר אליה לפני שתובא להצבעה הסופית במליאת הכנסת

תגובת ח״כ גלעד קריב (מפלגת הדמוקרטים): ״למרות שברגע האחרון שולבו מספר הסתייגויות שלנו בנוסח שאושר, מדובר עדין בהצעת חוק קיצונית ולא מידתית. ⁠למערכת הביטחון ולמערכת החינוך ישנם כלים להתמודד עם תופעות השוליים של עובדי הוראה המביעים תמיכה או הזדהות עם פעולות טרור. הצעת החוק הנדונה יוצרת מציאות חדשה, במסגרתה בשם המאבק בהסתה, נפתח פתח למשטור מחשבות במערכת החינוך, בדגש על עובדי ההוראה הערבים, וליצירת אפקט מצנן דרמטי על הבעת עמדות ודפוסי פעולה ציבוריים וחינוכיים לגיטימיים לחלוטין״. עוד אמר קריב: ״חברי הכנסת הלוי ובוארון מפעילים לחץ כבד בקואליציה על מנת לאשר את ההסתייגות בהצבעות במליאה, והלחץ הציבורי והתקשורתי בעניין זה חייב להמשך עד להצבעה במליאה״.