|
|
|
|
|
יאיר הירש: "לקדם שלטון מקומי חזק עבור התושבים"
|
|
יאיר הירש משמש כמנכ"ל משרד הפנים מזה כ-8 חודשים. בריאיון למגזין רשויות, הוא משתף אותנו בנושאים המרכזיים והבוערים העומדים בראש סדר היום של משרד הפנים
מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש: "לקדם שלטון מקומי חזק, איכותי, וטוב יותר בעבור התושבים." יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים. צילום: לשכת העיתונות הממשלתית מהם שלושת הנושאים העומדים בראש סדר היום של המשרד? "ישנם לא מעט מהלכים שאנו מקדמים ושנמצאים בימים אלו על סדר היום שלנו, בין המרכזיים שבהם אפשר למנות את החלטת הממשלה לביצוע ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, חיזוק הרשויות המקומיות באמצעות האשכולות האזוריים, ומציאת סל פתרונות להתמודדות עם הבעייתיות שבהליכי המכרזים, בדגש על הרשויות במגזר הערבי אבל לא רק".מה אתם מתכננים בתחום ביזור הסמכויות? "נושא ביזור הסמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי הוא משמעותי, ומהווה מבחינתי נקודת בוחן חשובה ליכולת שלנו כממשלה להתנהל נכון ובאופן מחושב לבזר סמכויות שאין לנו יתרון בהחזקתן ושביזורן יועיל לרשויות ובעיקר לתושב בקצה. המשימה הראשונה והמרכזית שהוטלה עלי, כמנכ"ל המשרד, על ידי שרת הפנים שקד היא `לתת לרשויות המקומיות לעבוד`. הדגש מבחינת השרה, וגם מבחינתו של ראש הממשלה, הוא חשיבות לחיזוק הרשויות המקומיות ולשיפור השירות הניתן על ידן לתושבים. לצורך כך הוחלט על ריכוז מאמצים ממשלתי בנושא הביזור, כשהרצון הוא לייצר תהליך מקצועי משמעותי בשני מישורים: הראשון הוא ביזור סמכויות נרחב לרשויות המקומיות, תוך יצירת מנגנוני בקרה ופיקוח, והשני הוא שיפור השירות הקיים במשרד הפנים כלפי הרשויות. כל תחום שבו אין למשרד ממשלתי יתרון יחסי או כורח מהותי, המשרד לא יעסוק בו. אין הצדקה לכל מיני מנגנונים ארכאיים מתקופת המנדט שמתוקפם המשרדים נדרשים לאישור החלטות ויוזמות של הרשויות המקומיות שהן לחלוטין בתחום סמכותן. כשאני מדבר על ביזור, הכוונה שלי היא לבזר סמכויות לא באופן אחיד אלא באופן מושכל. אנחנו נבזר סמכויות אבל נגביר את הבקרה והפיקוח. ניתן לכל הרשויות המקומיות את ההזדמנות להוכיח שהן מסוגלות להתנהל באופן עצמאי ואחראי, שהן יודעות טובו מכולם מה טוב ונכון עבור התושבים שלהן. יחד עם זאת, אנחנו נפקח ונבקר מקרוב ולא נהסס להפעיל סנקציות כנגד רשות מקומית אשר תנצל לרעה את הסמכויות שיינתנו לה. כמובן שלצד זה נתמוך בחוזקן של הרשויות וגם נשים דגש על קידום השדרה הניהולית המקצועית ברשויות המקומיות והשבחת כוח האדם. צריך לשים לב, מדינת ישראל היא בין הריכוזיות ביותר במדינות ה-OECD. מלבד עובדת היותה מדינה עם שני רובדי שלטון בלבד – מרכזי ומקומי, ללא רובד אזורי בתווך, הרי שבישראל הממשלה גם מחזיקה ברוב הסמכויות המשפיעות על פעילות השלטון המקומי". בהקשר לזה, האם האשכולות האזוריים נתפסות מבחינתך כגוף ביניים? "מבחינתי המטרה של האשכולות האזוריים היא חיזוק הרשויות עצמן. לא מדובר על החלפת הרשויות בגוף מרכזי, אלא במתן כלים נוספים לרשויות המאוגדות יחד באשכול בצורה וולונטרית. החיבור ביניהן ברמה האזורית יכול ליצור שיתופי פעולה שמגדילים את היכולות של כולם. מדובר על שיתופי פעולה אפשריים במכרזים, בהסעות, בפינוי פסולות, בדיגיטציה, בתרבות, ובעוד נושאים רבים. הדבר תלוי כמעט רק בחופש הפעולה שהרשויות מעניקות לאשכול ובבקשות העולות מהן ומהציבור". ומה לגבי המכרזים בתוכנית החומש לחברה הערבית? "בהקשר זה, יש להבין שהתקשרות של גורמים עברייניים עם הרשויות המקומיות מהווה את אחד ממחוללי הפשיעה המשמעותיים ביותר בישראל. זהו ענף כלכלי מרכזי עבור ארגוני פשיעה, כנופיות ועבריינים, ומשמש כקטליזטור לפשיעה: אלימות, סחיטה, הלבנת הון, פעילות שוק אפור ומאבקי עבריינים סביב שליטה בתחום. ביולי 2020 פורסמו המלצות ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, כשאחת ההמלצות המרכזיות הייתה לבחון דרכים חלופיות ועקרונות מסייעים להוצאתם של המכרזים מידי הרשויות. הרקע לזה הוא חדירת הגורמים העבריינים לתחומים השונים שמתבצעת בעיקר על ידי אלימות, שימוש בקבלני משנה וקבלני קש. נוסף על כך, ארגוני הפשיעה חודרים למוסדות השלטון המקומי על ידי תמיכה כספית במועמדים ובהפעלת לחץ ואיומים על מתחריהם, כשמתן התמיכה היא לצורך קבלת הטבות, כגון זכייה במכרזי הרשות. הצוות בראשותי בחן אפשרויות שונות להתמודדות והחלטנו להמליץ על שימוש במנגנוניים על רשותיים להקצאות של חלק משמעותי מתקציבי החומש ותקציבי הפיתוח של משרד הפנים. הכוונה היא שמשרד הפנים יתקשר עם חברות מנהלות להקצאת תקציבי הפיתוח. בנוסף לכך המלצנו על הקמת מאגר קבלנים מאושרים לעבודה עם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, על פרסום אמות מידה להוצאת מכרז ברשויות המקומיות, וגם על מהלכים גורפים ועמוקים כהפיכתה של ועדת המכרזים ברשות לוועדה מקצועית ובניית מערכת מכרזים ממוכנת ואחודה בשיתוף מינהל הרכש הממשלתי. הגיע הזמן שהשינויים האלה יקרו ואני נחוש לעשות מה שצריך כדי להטמיע אותם".

לאחרונה עולות לכותרות סוגיות שינויי גבולות וחלוקת הכנסות בין הרשויות. נראה שזהו תפוח אדמה לוהט שלא רבים ששים להחזיק בו. מה האסטרטגיה שלך בנושא?"המדיניות של שרת הפנים היא לעודד ככל הניתן שיתופי פעולה והסכמות בין רשויות, ורבות מההחלטות אף התקבלו בשל ההסכמות האלה. הנחתי את הצוות המקצועי במשרד לקיים תהליך של עדכון הקווים המנחים לפעולות הוועדות הגיאוגרפיות. כחלק מכך ייבחנו שיקולים כמו אפקטיביות המנגנון לחלוקת הכנסות ובחינת אופן שינויי גבולות תוך שמירה על השטחים הפתוחים והחקלאות, זאת לצד פיתוח בנייה למגורים ולעסקים. הקווים המנחים יפורסמו ויהיו שקופים לרשויות ולציבור". לאחרונה אושרה תוכנית פעולה לאומית להתמודדות עם שריפות יער ושטחים פתוחים. מה המשמעות שלה מבחינת האוכלוסייה?"זוהי למעשה הפעם הראשונה בתולדות המדינה שהממשלה מאשרת תוכנית לאומית רחבה להתמודדות עם שריפות יער, חורש ושטחים פתוחים. יש לנו בארץ יישובים רבים הנמצאים בסכנה מוגברת לשריפות, ולצערי ראינו מקרים בעבר הלא רחוק של אסונות קשים שגבו מחיר בנפש. בהחלטת הממשלה קם צוות ייעודי משותף בראשותי ובראשות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים שיפעל לגיבוש ולביצוע של תוכנית לאומית להגנה על יישובים ומוסדות ציבור הנמצאים בסיכון מוגבר לשריפות באמצעות הקמת אזורי חיץ. אנחנו במשרד הפנים נוביל וננהל את מנגנון ההקצאה והבקרה התקציבית מול הרשויות המקומיות, והמשרד לביטחון הפנים יוביל את עבודת הצוות בהיבטים המקצועיים. בשלב הראשון כבר הוקצו לנושא 65 מלש"ח בחומש הקרוב, זאת מתוך סך של 192 מלש"ח.אילו דברים נוספים צפויים לנו בקרוב בהובלה של משרד הפנים? "מדד ההון האנושי שפרסמנו לאחרונה צפוי להמשיך ולתפוס מבחינתי תאוצה. אנחנו מדברים על 98 רשויות מוניציפאליות שיכנסו להליך האצלת סמכויות שמקדם משרד הפנים בתחום ההון האנושי, זאת לאחר שהן דורגו בציון בינוני וגבוה במדד ההון האנושי של המשרד. זה צעד נוסף בביזור הסמכויות שמטרתו להוביל לחיזוק הרשויות ולהעניק להן גמישות ניהולית רחבה יותר. הרשויות שקיבלו דירוג גבוה בתהליך ייהנו ממדיניות בקרה דיפרנציאלית, בין היתר בתחומי אישור ועדכון חוזים אישיים; קידום שכר תקופתי לעובדים בחוזה אישי; עדכון דרגת רשות; קביעת שכר אמצע או שכר מרבי בחוזה בכירים הנגזר משכר המנכ"ל ללא צורך באישור משרד הפנים; איוש משרות ניהוליות ועוד.מעבר לזה, אנו עוסקים כבר בימים אלו בהיערכות משמעותית ונרחבת לקראת הבחירות המקומיות באוקטובר 2023. נושאים נוספים הם: הרחבת הרפורמה ברישוי עסקים, כולל קמפיין שיביא את הנושא לתודעה; קידום רפורמה מקיפה בתאגידים העירוניים; עבודה של מינהל החירום בריכוז נושא התמודדות הרשויות עם רעידת אדמה; ליווי מהלך משמעותי של דיגיטציה ברשויות. בנוסף אנו מובילים שינוי בסוגיית החשבים המלווים: המצב בו יש רשויות שכבר 10 שנים ויותר נמצאות בתהליך הבראה ותקועות כל הזמן באותו המקום הוא לא טוב ולא נכון. צריך לעבוד עם ראש הרשות ועם המנהלים המקומיים ולקבוע איתם אבני דרך ליציאה ממצב זה. אנחנו במהלך עמוק לבחינת מצב הרשויות שלהן מוצמד חשב מלווה, כשהמטרה היא לסייע להן לצאת מההבראה ולהתקדם לעצמאות". |
חדשות נוספות
שמונה חודשים לאחר ביטול ההחלטה על הקמת שדה תעופה באזור, ראשי הערים הגדולות בצפון קראו להחזיר את התוכנית, כיוון שלטענתם, השדה יסייע בפיתוח הכלכלי והחברתי של האזור. מנגד, ראשי הרשויות הקטנות מתנגדים. "ראשי הערים מעדיפים עוד חופן תשלומי ארנונה על בריאות התושבים"
ראה מידע נוסף..
חברי המועצה מבקשים כי ועדת ההשעיה תתכנס ותאריך את השעיית גנדלמן, שאמורה להסתיים בסוף חודש יולי, ומסבירים: ״אם ישוב לתפקידו, הדבר יהיה לתוך מועצה לעומתית ויפגע בתושבי חדרה״
ראה מידע נוסף..
שר התיירות, יואל רזבוזוב, ביקר בעכו וחנך את טיילת "במת הים" המערבית בעיר וכן את גן החפיר. הטקסים נערכו בהשתתפות ראש העיר עכו, שמעון לנקרי ובכירי העירייה
ראה מידע נוסף..
במסגרת פיילוט של המוסד לביטוח לאומי נפתח בחיפה מרכז בו יתנהלו במקום אחד הרופאים והוועדות הרפואיות
ראה מידע נוסף..
בעוד שבערים אחרות בארץ צצו מאהלי מחאה באין מפריע, בכיכר ספרא מערימים קשיים על הפעילים, שמבקשים להציב אוהלים בגן הוורדים שממול לכנסת. בעבר מתח בית המשפט ביקורת על העירייה: ״פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות המחאה״
ראה מידע נוסף..
בהסתדרות המורים הודיעו על שביתה כללית עד שתוצג הצעה קונקרטית. בן דויד לליברמן: "זו שעת חירום לאומית, שב איתי מחר". ליברמן: "בלי התאמת חופשות אין טעם להסכם". שאשא ביטון לא תבקש הוצאת צווי מניעה, הנהגת ההורים שוקלת פנייה לבית הדין
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|