|
|
|
|
|
ביזור סמכויות לשלטון המקומי - הזדמנות גדולה או פספוס אדיר?
|
|
איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומיהצורך בביזור הסמכויות מהשלטון המרכזי למקומי התעצם כתוצאה ממשבר הקורונה, אך דווקא כשהיה נדמה שנוצרה הזדמנות פז לממשו, הונחה טיוטת חוק ההסדרים לשנים 2021-2022, שהזכירה לכולנו כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד
בשנה וחצי האחרונות, מאז פרוץ מגיפת הקורונה, הוכיח השלטון המקומי, פעם נוספת, ובמלוא העוצמה, כי הוא השחקן המשמעותי ביותר במלחמה בנגיף, בשמירה על רציפות תפקודית ובשמירה על חוסן התושבים בעתות משבר.
איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומי
הרשויות המקומיות התגייסו במהירות למשימה, הוכיחו יכולות ביצוע מהירות ויעילות, גמישות ניהולית והתאמת המערך הרשותי להנחיות הארציות, והדבר החשוב ביותר – הוכיחו כי אין גוף ממלכתי שמחובר יותר לתושב, מכיר ומבין את צרכיו, רצונותיו ומצוקותיו. באופן זה, פעלו הרשויות המקומיות באופן יעיל ומהיר לאיתור מוקדי הדבקה ולקטיעת שרשראות ההדבקה, לקידום הסברה מותאמת לקהילה, לקידום מערכי בדיקות, מתחמי חיסונים, אכיפה ועוד.
כפועל יוצא, העלה משבר הקורונה את שאלת יחסי השלטון המקומי –השלטון המרכזי בישראל לדיון מחודש, והדגיש יותר מכל את הצורך בביזור הסמכויות המרוכזות כיום בידי הממשלה, צורך שבו תומכים, לא רק גורמים בשלטון המקומי, אלא אף גורמים רבים מהקשת הציבורית, הממשלתית והאקדמית. ראשי הממשלה, השרים, חברי הכנסת ויתר קובעי המדיניות, התבטאו בהזדמנויות שונות ומגוונות, בדבר החשיבות, הצורך והרצון להאציל עוד ועוד סמכויות לשלטון המקומי.
זאת ועוד, התחדדה ההבנה בקרב מקבלי ההחלטות, כי ניסיון לכפות אחידות על כלל הרשויות המקומיות, בכל תחום ובכל נושא, הוא מתכון לכישלון! הערך המוסף הגדול ביותר של הרשויות המקומיות, הוא ביכולתן להתאים שירות - לצרכים. לא בהכרח ובכל נושא, דומים הצרכים של תושבי רמת גן, לצרכים של תושבי בני ברק או כפר קאסם.
כשבוחנים את מצבנו ביחס למדינות אחרות בעולם, ניתן להיווכח, כי ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות ביותר ב- OECD ביחס השלטון המרכזי כלפי השלטון המקומי. כך למשל, מצביע ארגון ה-OECD על כך ש- 95% מהמיסים המקומיים נקבעים ע"י השלטון המרכזי, ומשקל תקציביהן של הרשויות המקומיות בישראל מהתמ"ג עומד על שיעור של 5% בלבד, שהינו נמוך מאוד ביחס לשיעור הממוצע במדינות ה-OECD, אשר עומד על כ-13.5%.
מבקר המדינה אף העיר בדוחות שונים על יחסו הריכוזי של השלטון המרכזי כלפי השלטון המקומי והמליץ להגביר את שיתוף השלטון המקומי בתהליכי העבודה, בקבלת ההחלטות ובאופן הביצוע. כך לדוגמא, בדו"ח שערך לאחרונה בעניין החקירות האפידמיולוגיות, המליץ כי –"משרד הבריאות ישלים את הרחבת מערך החקירות כך שיפעל בשיתוף הרשויות המקומיות בהתאם למיקום ההדבקה כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם" . בדו"ח אחר שערך המבקר בנושא תשתיות מיחשוב ללמידה מרחוק, מצא כי למשרד החינוך אין מידע מספק ביחס לחוסרים הקיימים בתשתיות המחשוב, אשר מונעים מתן מענים ראויים לתלמידים, והמליץ כי: "גיבוש המענים ייעשה בשיתוף הרשויות המקומיות אשר להן הנגישות הגבוהה ביותר לבתי הספר, שבאמצעותם ניתן יהיה לגבש תמונת מצב שלמה".
אבל מה? "דיבורים לחוד ומעשים לחוד"...
בשעה שלכולם כבר ברור שצריך להעביר סמכויות לשלטון המקומי, הונחה טיוטת חוק התכנית הכלכלית, או בשמה המפורסם "טיוטת חוק ההסדרים", שהשתרעה על פני מאות עמודים, ובה התגלו בזו אחר זו, החלטות ממשלה והצעות חוק, שלא זו בלבד שאינן מאצילות סמכויות לרשויות המקומיות ולגופי השלטון המקומי (ועדות מקומיות לתכנון ובניה לדוגמא), אלא מבקשות להצר את צעדיהן במקרה הטוב, ולהפקיע מהן סמכויות, במקרה הרע. כך לדוגמא - בעניין פרוייקטי בינוי ממשלתיים, מבקשת הממשלה להפקיע מוועדות התכנות המקומיות, סמכות שהיתה נתונה להן מקדמה דנא, להפקיע מקרקעין, אף אם מדובר בקרקע המשמשת את הדיור הממשלתי. הצעות אחרות מבקשות לכפות הר כגיגית תוכניות על הועדה המקומית, בלי שניתן יהיה להתנגד להן, כך בעניין הרחבת פטורים מהיתרים למתקני תשתית שונים, תוכניות להסבת מבני תעסוקה למבני מגורים, הפקעת סמכויות בתחום התחבורה והרישוי ועוד. למעשה, מלבד הצעה אחת בתחום החינוך העוסקת בהאצלת סמכויות חלקית, נכללות בחוק ההסדרים עשרות הצעות חוק והחלטות ממשלה, אשר כולן פועלות באותו הוקטור – והוא עקיפת הרשויות המקומיות ונטילת הסמכויות מהן. נראה אם כן, כי המציאות בשטח והיוזמות שהחלו כהגיגים של נערי האוצר והגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, לא נפלו על אוזניים ערלות, הם אושרו על ידי הממשלה, על אף כל ההצהרות והתנגדויות השלטון המקומי. אם חברי הכנסת לא ישכילו לערוך שינויים בהצעת החוק לקראת אישורה בקריאה שניה ושלישית, ולרסן את היוזמות ליטול סמכויות מהרשויות המקומיות ומוועדות התכנון המקומיות, הן יהפכו לעובדה מוגמרת, שלא רק שלא ישפרו את המצב, הם אף יחזירו אותנו כמה צעדים אחורה.
חדשות נוספות
פורום ערים יבשות של השלטון המקומי בהשתתפות 20 ראשי ערים ומועצות בישראל התכנס היום לראשונה, וקורא לממשלה: יש להקים באופן מידי מרכז לאומי למניעת הצפות. רה"ע נס ציונה, שמואל בוקסר: משרד הפנים חייב לקחת אחריות
ראה מידע נוסף..
ראש עיריית בת ים צביקה ברוט הודיע כי אם משרד החינוך לא יפתור את מצוקת כוח האדם הקשה של סייעות החינוך בעיר עד לסוף השבוע הקרוב הוא יעתור לבג"ץ
ראה מידע נוסף..
רועי לקסר, מנהל נוסטרו בבנק מרכנתיל, מפרסם את הסקירה הכלכלית והתחזית לשנת 2022 בישראל ובעולם
ראה מידע נוסף..
במרכז ניתן לקבל שירותי אבחון, טיפול והעשרה לילדים מגיל לידה ועד 9 בתחומי ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, איתור עיכובים התפתחותיים, הדרכות הורים, סדנאות לאימהות ועוד. השירות ניתן דרך קופות החולים וללא תשלום
ראה מידע נוסף..
הכסף לפרויקט יגיע מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ויכלול, בין היתר, את שיקום הגג ושיפוץ שתי בריכות
ראה מידע נוסף..
באיגוד ערים להגנת הסביבה פנו לשרה תמר זנדברג והתריעו מפני קטסטרופה שעלולה לגרום רעידת אדמה, שתפגע במבנים רגישים במפרץ, שבו 2.5 מיליון טון חומרים מסוכנים
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
