|
|
|
|
|
ניב כהן: אסטרטגיה של פיתוח כלכלי ותכנון אזורי היא לספר סיפור
|
|
ניב כהן מונה למנהל אגף פיתוח כלכלי אזורי באשכול רשויות גליל מערבי, ויש לו דרך מיוחדת לתאר את החזון והאתגרים
אסטרטגיה כלכלית אזורית, תכנון כלכלי, מילים גדולות. לרובנו זה נשמע כמו מושגים שאנחנו לא ממש מבינים, לא מה הם ולא איך הם קשורים אלינו. ניב כהן, מנהל אגף פיתוח ואסטרטגיה אזורית באשכול גליל מערבי. צילום: תומס סולינסקי
"אז זהו" אומר ניב כהן, המנהל החדש של אגף פיתוח כלכלי ואסטרטגיה אזורית באשכול גליל מערבי, "שכאשר מבינים שאסטרטגיה היא לספר סיפור, לחבר חלקים בפאזל ולקשור קצוות, לראות תמונה שלמה וכוללת במבט שמגביה עוף למעלה ומרחיק עוף קדימה, מבינים גם לגמרי איך זה קשור אל כל אחד ואחת מאיתנו. רק צריך להקשיב לסיפור"ניב, 45, שהגיע אלינו לצפון מתל אביב, הוא מנהל עטור תארים ובעל ניסיון מקצועי עשיר ומרשים. את שירותו הצבאי החל ביחידה 8200 המהוללת בניהול צוותים טכנולוגיים, תפקיד ממנו המשיך ליחידה הטכנולוגית 8513 בה עסק בפיתוח אמצעים מודיעיניים ליחידות המבצעים המיוחדים."בפרק מוקדם זה בחיי נחשפתי לתחום היזמות, ניהול פרויקטים ופיתוח חדשנות" מספר ניב, "עולם שאני משיק עמו מקצועית עד היום". במסגרת הקריירה הצבאית למד אדריכלות בטכניון (סיים בהצטיינות), שימש כנשיא אגודת הסטודנטים וניהל את חברות הבת שלה (אופרציה צנועה של 420 סטודנטים), ולאחר הלימודים חזר לחיל המודיעין.הפריצה המקצועית הגדולה התחוללה בשנת 2007 כאשר הוצע לו לנהל את פרויקט מעבר חיל המודיעין לנגב, מגה פרויקט לאומי ביזמת אריק שרון ז"ל, שעלותו הוערכה ב-25 מיליארד ₪."זה היה פרויקט עצום", מספר ניב. "העברת הגופים המודיעיניים מהקריה לנגב היא מבצע מולטי דיסציפלינרי שכולל לא רק התמודדות עם לוגיסטיקה מטורפת של העברת מערכות מידע עצומות אלא גם עם ההיבטים האנושיים של מעבר, הגירה, בניית חיים במקום חדש"."תוך כדי ניהול הדבר הזה הבנתי שאמנם יש לי רקע מקצועי עשיר אבל אני זקוק להעשרה אקדמית, והלכתי לעשות שני תארים שניים במנהל עסקים עם התמחות באסטרטגיה עסקית, בניהול פרויקטים, ביזמות ומערכות מידע." (כן, גם פה הייתה הצטיינות).ב-2011 השתחרר מחיל המודיעין בדרגת רס"ן, אז הוצע לו לנהל את הסכם הגג הראשון בארץ – כרמל גת. הסכם הגג נוצר על מנת לפתור את משבר הדיור ע"י בניית יחידות דיור בהיקפים גדולים בערים שונות, בשיתוף פעולה של מנהל מקרקעי ישראל, עירית קריית גת וערים נוספות. לאחר שנתיים הקים עסק עצמאי לייעוץ אסטרטגי תוך שהוא מקפיד תמיד לעבוד בפרויקטים בעלי השפעה על הסביבה והאזור מבחינה כלכלית ואנושית – תעסוקה, השמה, גיוס משאבים, לוגיסטיקה, או כמו שהוא מסכם: "פרויקטים מחוללי שינוי אזורי ולאומי".כזה היה למשל פרויקט רובע התעסוקה בכניסה לירושלים שיזם ניר ברקת – מתחם של מיליון וחצי מ"ר הכולל מסחר, תיירות, תעסוקה ועוד, שיהוו מרחב ציבורי מודרני שיבדל את ירושלים החדשה מן העיר העתיקה. "אמנם אני אדריכל בהכשרתי אבל תמיד עסקתי בהיבטים כלכליים, משפטיים וציבוריים" מספר ניב.אז מה הביא אותו אל הצפון ואל אשכול גליל מערבי?
"על היופי והשלווה של הצפון אין צורך לספר לכם" אומר ניב. "מה שאתגר ומשך אותי זה איך הופכים את הייחוד והיתרונות של הגליל המערבי לסיפור אזורי שממנו יצמחו ענפים שונים שידברו בשפה אחת- כלכלה, תעשייה, תעסוקה, תיירות. כאשר אתה מבקר בחבל שמפיין בצרפת או בחבל טוסקנה באיטליה, אתה לא נוסע לכפר בודד או לעיר אחת. אתה מגיע לחבל ארץ, למקום שיש לו סיפור, ייחוד, שפה שמשותפת לכל חלקיו, והם הקסם, מקור המשיכה ומנוף הצמיחה. זוכרים את המושגים אסטרטגיה ותכנון מתחילת הכתבה ואיך אמרתי שמשמעותם היא בעצם לראות משהו מורכב במבט כולל וללמוד איך לספר את סיפורו? לכך התכוונתי".אז מה זה אומר בעצם? איך מתרגמים את זה לתכנון ואסטרטגיה כלכלית?
"אסטרטגיה של פיתוח כלכלי משמעותה לחבר בין כל הגורמים, לזהות ולמצוא מה דרוש כדי ליישם את תוכנית הפיתוח כך שכל הגורמים יפיקו ממנה תועלת. למפות את המצב הקיים ולתכנן איך מובילים אותו קדימה. בפרקטיקה", אומר ניב. "זה לזהות את העוגנים המשמעותיים והייחודים של האזור עבור תושביו ולטוות חוטים מקשרים ביניהם". למשל:תיירות כמוצר אזורי, ולא כמוצר של כל רשות בנפרד. תיירות בגליל המערבי יכולה וצריכה להיות עוגן תעסוקה ותעשייה, ביטוי של ייחוד חבל הארץ. כיום לא מדברים מספיק בשפה אזורית, לא מספרים את סיפור האזור. כדי ללמוד איך מייצרים סיפור אזורי עם בידול ומיתוג צריך לייצר חזון לעשרים שנה קדימה, לייצר אסטרטגיה משותפת ולנצל את הכוח המצרפי. כל אלו יביאו תועלת מיידית ואורכת טווח – הוזלת השירותים שכל רשות רוכשת, ייצור הכנסה לרשויות, מקומות תעסוקה לתושבים ועוד.
תעשייה אזורית ותעסוקה - בעכו ובנהריה יש תעשיית מדטק, פיתוח אמצעים רפואיים. אפשר לייצר אסטרטגיה שתמתג את האזור כמרכז של תעשיית מדטק ויעודד יזמים ומפעלים להגיע. לזהות מה צרכי היזמים, מה החסמים, מה הבירוקרטיה, ולעזור להם לפרוץ אותם כדי שיגיעו אלינו.
40% מהעשייה כיום בגליל המערבי היא תעשייה מסורתית (רצפת ייצור). יש צורך לשלב בהדרגה את התעשייה המסורתית עם העולם הטכנולוגי (תעשיה 4.0), ע"י הכשרת עובדים, מעבר לחדשנות שלא על חשבון העובדים ומקורות פרנסה. לייצר תשתית שתעודד כניסה של תעשייה חכמה. כדי לייצר עוגני תעשייה ותעסוקה יש לקחת בחשבון את צרכי הפרט – גם בני הזוג צריכים מקומות תעסוקה.אקדמיה כדי לייצר אקו סיסטם אקדמי לא חייבים להעביר לכאן מוסדות אקדמיים. ניתן להיעזר במוסדות כמו הטכניון ואוניברסיטת חיפה כנותני גב, לפתוח שלוחות, לחזק את המוסדות הקיימים ע"י פיתוח תוכניות לימוד שיקלטו מרצים מבחוץ שמתמחים ומתאימים לאופי התעשייה והתעסוקה המבוקש – בהווה ובחזון הפיתוח. איך להפוך למשל את ביה"ח זיו לעוגן משמעותי עבור תעשייה ומחקר אזוריים?
שלטון מקומי והנהגה אזורית "אני מאמין גדול בגאווה מקומית" אומר ניב. "לא צריך לצפות מהשלטון המרכזי לחסדים ולא להתבכיין. לגליל המערבי יש ייחוד ואיכות, יש כוח ויש גאווה. מהמקום הזה צריך לדרוש יותר, להציף ביקוש ואז ימצא ההיצע. בממשלה החדשה יש 12 ח"כים ושרים מהצפון – זה כוח! הגליל המערבי יודע להציע דברים שאין במקומות אחרים, רק צריך לדעת איך למנף את זה. כאשר מחברים את כל הפרקים וקוראים אותם יחד, רואים שהם בעצם סיפור אחד".
חדשות נוספות
מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש, הציג בוועידת הגולן של מקור ראשון את תפיסת משרדו: אני מקווה לראות פה תושבים נוספים כבר בעתיד הקרוב ואין לי ספק שהגולן יהפוך למקום שנרצה לגור בו ולא רק לבקר בו
ראה מידע נוסף..
איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומיהצורך בביזור הסמכויות מהשלטון המרכזי למקומי התעצם כתוצאה ממשבר הקורונה, אך דווקא כשהיה נדמה שנוצרה הזדמנות פז לממשו, הונחה טיוטת חוק ההסדרים לשנים 2021-2022, שהזכירה לכולנו כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד
ראה מידע נוסף..
רק לפני עשור, המונח ״עיר חכמה״ עדיין נחשב בדיוני. עצם הרעיון שאפליקציות ואלגוריתמים יוכלו לנהל ערים באופן יעיל לא פחות – ואף יותר – מבני האדם, נראה מופרך ומגוחך. אבל הקידמה והטכנולוגיה ניצחו את כל הספקות והיום המונח ״עיר חכמה״ הופך במהירות לסטנדרט ניהול בסיסי עבור רשויות מקומיות בכל העולם
ראה מידע נוסף..
שלמה דולברג מכהן בתפקידים ציבוריים מזה עשרות שנים מתוכן 12 שנים כמנכ״ל מרכז השלטון המקומי. בריאיון מיוחד לרשויות הוא מפרט את האתגרים העומדים לפתחי הרשויות, ובראשם מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי
ראה מידע נוסף..
מגפת הקורונה חשפה את ייחודה ויתרונותיה של אילת לצד האתגרים עמם היא מתמודדת בשל גודלה, מיקומה והתבססותה על ענף התיירות. אלה דווקא היוו יתרון כשפעלה העיר אילת כ"אי ירוק". ראש העיר אילת, אלי לנקרי משתף את מגזין רשויות בתכניותיו להרחבת המגוון התעסוקתי, להנגשת העיר למרכז הארץ ולשמירה על ערכי הטבע והנוף.
ראה מידע נוסף..
לירון דורון לוי, סמנכ"ל אסטרטגיה קשרי ממשל וראש המטה במרכז השלטון המקומי רואה בתפיסת ההון האנושי במגזר הציבורי מפתח לצמצום פערים בין מרכז ופריפריה. בריאיון מיוחד לרשויות היא מתארת אירועים מכוננים בניהול משבר הקורונה ומציגה עמדה חד משמעית לגבי ההון האנושי בשלטון המקומי
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|
