|
|
|
|
|
דורון אהלי לאורך כל שנות עבודתי כאדריכל, כעובד המגזר הציבורי וכעצמאי, מולו, אני מנסה למצוא "סימנים של תבונה", רעיונות תכנוניים פורצי דרך, של חזון, של חשיבה "מחוץ לקופסה" שהגשימו את עצמם
אני פוגש אדריכלים ומתכנני ערים מצוינים אבל לדאבוני, אני מוצא בעיקר בינוניות, תוצר הגעה ל"הסכמה", לפשרה. רוב הפרויקטים הם סוג של: More of the same יותר מאותו דבר. אין בהם העזה של ממש, או שינוי בחשיבה בהגדרת המטרה, או ביעדים להגשמתה.  דורון אהלי מהדהד באוזני קולו הצווחני משהו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ בהרצאה שהעביר בטכניון:"חזון, אינו נבואה, הוא אינו רומז על מה שעתיד להיות אלא, על מה שראוי לו להיות" ואז, בטון רגוע וכמעט אבהי הוא אמר: "אם תתכננו את הפוטנציאל לעתיד בצורה ראויה, אז כשתגיעו לשם, לעתיד, הוא יהיה ראוי לכם".איפה איבדנו את זה ? להיכן נעלמו הרעיונות השונים, המיוחדים והתעוזה לחשוף ולהגשים אותם? האם ההתנסות מול הבינוניות והרגולציה גורמת לאימפוטנציה? שמקצצת את הכנפיים איך יתכן שבמאה ה- 21, תכנית מתאר לחוף ים של עיר "על הים" מאפשרת להקים בחוף סוכות הצלה, סככות הצללה, מלתחות וקיוסקים? במקום עיר הגולשת לים ונוגעת בו.
תרשים המתאר עיר חוף חצויה והמאמץ התכנוני לאחד אותה
איך יתכן שהמתח שבין העיר והים לא מוליד ביניהם רומן מגעים פתלתל עם חיבורים רבים כמו שאנחנו רואים בכל ערי החוף בעולם? איך יכול להיות שקו החוף הפך לקיר וירטואלי, המונע העזה ומחשבה ולא לחיבור-מיזוג של עיר וים לנקודת זינוק ופריצה פנימה ליצירת אי של דמיון, או אולי אף אי אמיתי למימוש? (כמו בדובאי, בחריין ואוסקה) איך יתכן שכל הערים שלאורך כביש חיפה - תל אביב ודרומה נחצות בטבורן על ידי עורקי תחבורה ותשתית ההולכים ומתעבים באמצעות מתכננים מטעם ה"מדינה", שאדישים לתמצית מהותן, ליצירת "עיר מערב" – נהר סמבטיון תחבורתי – בלתי עביר ו"עיר מזרח" הנפרדות בתפקודן, כישויות עצמאיות?האם אין אף אחד מבין מקבלי ההחלטות שמסוגל לומר די, תכניסו את כל התשתיות למנהרה ותנו לשריג העירוני לחבר בין העיר המערבית למזרחית לכדי אורגן אחד? לעתים מזומנות אני צועק וקולי לא נשמע כותב ומגלה שכלל אינני מובן, הופך במידה רבה לאלתרואיסט בעיניים של בעלי התפקידים. הסתבר שלי כבר אין מה לחדש להם הם הרי יודעים טוב יותר, יש להם ניסיון הניסיון והידע שצברתי שוב אינם נחשבים.
 תרשים המתאר עיר חוף חצויה והמאמץ התכנוני לאחד אותהובכל זאת, אני ממשיך לנסות, אומר לעצמי: "ואף על פי כן נוע תנוע" (גלילאו) כי "החזון הראוי" עתיד להתממש וגם אם יתעכב מעט, בוא יבוא.
חדשות נוספות
מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש, הציג בוועידת הגולן של מקור ראשון את תפיסת משרדו: אני מקווה לראות פה תושבים נוספים כבר בעתיד הקרוב ואין לי ספק שהגולן יהפוך למקום שנרצה לגור בו ולא רק לבקר בו
ראה מידע נוסף..
איתי חוטר, סמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומיהצורך בביזור הסמכויות מהשלטון המרכזי למקומי התעצם כתוצאה ממשבר הקורונה, אך דווקא כשהיה נדמה שנוצרה הזדמנות פז לממשו, הונחה טיוטת חוק ההסדרים לשנים 2021-2022, שהזכירה לכולנו כי הצהרות לחוד ומעשים לחוד
ראה מידע נוסף..
רק לפני עשור, המונח ״עיר חכמה״ עדיין נחשב בדיוני. עצם הרעיון שאפליקציות ואלגוריתמים יוכלו לנהל ערים באופן יעיל לא פחות – ואף יותר – מבני האדם, נראה מופרך ומגוחך. אבל הקידמה והטכנולוגיה ניצחו את כל הספקות והיום המונח ״עיר חכמה״ הופך במהירות לסטנדרט ניהול בסיסי עבור רשויות מקומיות בכל העולם
ראה מידע נוסף..
שלמה דולברג מכהן בתפקידים ציבוריים מזה עשרות שנים מתוכן 12 שנים כמנכ״ל מרכז השלטון המקומי. בריאיון מיוחד לרשויות הוא מפרט את האתגרים העומדים לפתחי הרשויות, ובראשם מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי
ראה מידע נוסף..
מגפת הקורונה חשפה את ייחודה ויתרונותיה של אילת לצד האתגרים עמם היא מתמודדת בשל גודלה, מיקומה והתבססותה על ענף התיירות. אלה דווקא היוו יתרון כשפעלה העיר אילת כ"אי ירוק". ראש העיר אילת, אלי לנקרי משתף את מגזין רשויות בתכניותיו להרחבת המגוון התעסוקתי, להנגשת העיר למרכז הארץ ולשמירה על ערכי הטבע והנוף.
ראה מידע נוסף..
לירון דורון לוי, סמנכ"ל אסטרטגיה קשרי ממשל וראש המטה במרכז השלטון המקומי רואה בתפיסת ההון האנושי במגזר הציבורי מפתח לצמצום פערים בין מרכז ופריפריה. בריאיון מיוחד לרשויות היא מתארת אירועים מכוננים בניהול משבר הקורונה ומציגה עמדה חד משמעית לגבי ההון האנושי בשלטון המקומי
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|
