|
|
|
|
|
״ העמקת הקשר עם הרשויות הביאה להפנמה שיש מי שרואה את צורכיהן ופועל עבורן. ״
|
|
שלמה דולברג מכהן בתפקידים ציבוריים מזה עשרות שנים מתוכן 12 שנים כמנכ״ל מרכז השלטון המקומי. בריאיון מיוחד לרשויות הוא מפרט את האתגרים העומדים לפתחי הרשויות, ובראשם מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי
על הרפורמה החדשה להפיכת תאגידי המים והביוב לחברות אזוריות הוא אומר: ״זו רפורמה מיותרת שנובעת ממאבקי כוח מיותרים שאין בינם לבין שיפור השירות או מחיר המים דבר״. שלמה דולברג, צילום: אפרת סער
מהם האתגרים המרכזיים העומדים לפתחן של הרשויות ?
״האתגר הראשון והחשוב ביותר הוא יחסי שלטון מרכזי ומקומי ובתוך כך היכולת לשתף פעולה ולהגיע להבנות ולתיאום עבודה מלא, כולל סוגיות תקציביות ותפעוליות. המתח בין השלטון המרכזי למקומי הוא תוצאה של קביעת המדיניות הלאומית דרך חקיקה ראשית, רגולציה וכו׳ בעוד שהביצוע, בהיבטים האזרחיים והביטחוניים בעורף, הוא בידי הרשויות. מציאות זאת מחייבת שיתוף פעולה מלא שאלמלא כן התחומים בהם הרשות נושאת בתפקיד מרכזי לא יבוצעו כראוי: לא חינוך, לא תשתיות ואפילו לא הגנת העורף.בניגוד לטענה כי תקציב אזרחי הוא החשוב ביותר עבור הרשויות, אני גורס כי ביטחון התושבים בעירם הוא אתגר מרכזי עבורן. נפגשתי בעבר עם אחד מראשי הערים הגדולות בישראל, ושאלתי אותו מהם האתגרים של השלטון המקומי. הוא לא דיבר על חינוך, רווחה או תשתיות אלא לקח אותי למרפסת, ואמר: ״אתה רואה את הפקקים, את הבניינים והאנשים – האתגר עמו יתמודדו הרשויות הוא מלחמה בעורף. המלחמה הבאה תהיה פה. לזה צריך להתכונן״.
אתגר נוסף וחשוב לא פחות הוא מתן שירות לתושבים בהפרעה מינימלית בחיי היומיום, ואני מתכוון לחדשנות עירונית שעיקרה שיפור איכות השירות לתושב באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, כפי שאנו עושים במוני אקספו״ .למה לדעתך, לממשלה יש קושי להעביר סמכויות אל השלטון המקומי ?
״בישראל קיים מתח בין השלטון המרכזי למקומי שלא תמצאי ברוב מדינות העולם המערבי. מתח זה הוא תוצאה של אירועים היסטוריים: השלטון הריכוזי הוא שריד של הממשלה המנדטורית ושל שלטון ריכוזי בימי המשברים של הקמת המדינה. עדיין לא השתחררנו מהמורשת הזאת לפיה בממשלה יודעים טוב יותר מה נכון לתושבים. זה מתחיל באוצר, דרך אגף התקציבים והחשב הכללי. אני פוגש את אנשי האוצר מזה 40 שנה, הכרתי 7 דורות של הפקידות באוצר (כולם מוכשרים בהחלט), והתפיסה הזאת עוברת אצלם כמורשת ואל משרדי הממשלה. אני במרכז השלטון המקומי מזה 12 שנה ומעיד כי ראשי הרשויות הם הרבה יותר מקצועיים ומצליחים בהשוואה לעבר ולכן הציפייה שלי היא שהמורשת הזאת תיעלם״. שרת הפנים החדשה הכריזה על כוונתה לשנות את הדברים...
אנחנו בקשר מצוין ומקווה שהדברים ישתפרו בזמן הקרוב. יש לציין כי רוב השנים היינו על הקשקש מבחינה תקציבית בגלל בעיות ביטחון המדינה שגזלו משאבים רבים, מה שגרם למוסדות המדינה למנוע העברת סמכויות ותקציבים ראויים לרשויות. בעשור האחרון ניתן להבחין כי המדינה פועלת לשימור כוחה , מצהירה על ביזור סמכויות לרשויות המקומיות אבל פועלת הפוך ובניגוד לאינטרסים של התושבים, כפי שהיה עם ביטול מחלקות המים והביוב ברשויות והעברת הסמכויות לידי המדינה בתאגידים וגם בתחומים רבים אחרים.״.היית מחזיר את הגלגל אחורה ?
״לא. הייתי מנצל את התאגידים שעושים עבודה טובה ומאפשר לרשויות להשפיע על התנהלותם. כיום יש מאבקי כוח שאין בינם לבין מחיר המים דבר למעט הגדלת כוחה והשפעתה של המדינה על חשבון סמכויות הרשויות המקומיות. זו רפורמה מיותרת שרוצה להשפיע על משק המים והביוב בכוחניות ובתוך כך מייצרת בלגן. יש לתת לתאגידים לעבוד תחת הרשויות במתכונת הקיימת וללא שינויים.
כך גם לגבי הניקוז; יש 11 רשויות ניקוז אגניות שהשליטה וההשפעה העירונית עליהן היא משמעותית. מזה שנתיים משרד החקלאות מנסה להעביר הצעת חוק להעברת השליטה לרשות ניקוז ארצית. אנחנו, כמובן, מתנגדים להצעה זו שנמצאת כיום בהקפאה בשל חילופי השלטון. אני מעריך שהיא תגיע לכנסת במושב הקרוב״.מדוע חל עיכוב ברפורמת התאגידים?
״אני סבור שהעברת השלטון הביאה לדחייה בנושא. מתקיימים דיונים ואני מאמין שנצליח לשכנע את הממשלה להתקדם במודל שאותו הצענו. להערכתי, השלטון החדש יוכל לעשות את זה״. לאחרונה אנו עדים לקריסת מבנים ישנים ברמת גן, ברעננה ובחולון – מהי דעתך בנושא?״אנחנו עוברים תהליך של גיבוש עמדה בעניין. ברור לנו שצריך להסדיר את התחום ולדרוש מהאזרח להגיש דוח של מהנדס למבנים מסוכנים מדי כמה שנים, כפי שקיים ברוב ערי העולם המערבי. כדאי שהרשות תוביל תהליכים תכנוניים בנושא. אנחנו על המדוכה. מובן לכל שיש לעשות את כל הנדרש על מנת לטפל במבנים מסוכנים ולהקטין את הסיכון לאוכלוסיות המתגוררות בהן, בייחוד החלשות. קביעת מחיר הארנונה היא נושא שנוי במחלוקת. מהי תמונת המצב ?
״עד לפני כ- 40 שנה מועצת הרשות אישרה את גובה הארנונה ללא צורך באישור הממשלה. בעקבות משברים כלכליים הממשלה העבירה חקיקה לפיה היא אמורה לאשר את גובה הארנונה, לאחר אישור מועצת העיר. השליטה בגובה הארנונה נמצאת בידי הממשלה, ללא קשר לצורכי הרשויות המקומיות – הליך שאינו מתיישב עם דמוקרטיה עירונית. על מועצת העיר לקבוע את שיעור הארנונה תוך נתינת דין וחשבון לתושב ביום הבוחר. לגבי הגבייה – ועדת הפנים גיבשה הצעת חוק לגביית ארנונה ומסי עירייה באמצעות חברות חיצוניות, וזאת בעקבות בג״צ שהוגש על ידי התנועה לאיכות השלטון ופורום התעשיינים שקבע כי לא ראוי שחברות חיצוניות יעסקו בגבייה ללא הסדרה חוקית. החקיקה הגיעה לכנסת אבל לא הסתיימה. ראוי לציין כי האוצר הוא שדחף את הרשויות, בעיקר החלשות שבהן, להשתמש בחברות הגבייה, דבר שהעלה באופן משמעותי את שיעור הגבייה ואת יכולת הרשויות לתת שירותים טובים ואיכותיים לתושבים״. שמענו על רצונך לפרוש מתפקיד מנכ״ל מרכז השלטון המקומי בשנה הבאה, אילו אירועים עיצבו את הקריירה שלך ?״כל מי שהכיר את מרכז השלטון המקומי בשנות ה- 2000 יכול להעיד על השינוי המהפכני שהתחולל כאן בעשור האחרון. שיפרנו את תפקודי הליבה באופן דרמטי ובתוך כך את היכולת לייצג את הרשויות מול כל מי שעובד מולם, כולל משרדי ממשלה, גופים לאומיים ומוסדות, וכמובן הכנסת; שיפרנו את הייצוג של הרשויות המקומיות בתחומים אלו באופן דרמטי. הרבה תודות לשלמה בוחבוט שהיה יו״ר המרכז בתחילת 2010 ועד בחירות 2013 – שנותיי הראשונות כמנכ״ל – ובהמשך חיים ביבס שמכהן מאז כיו"ר המוביל את המרכז שגרם לכך שהמרכז מיצב את עצמו כגוף אקטיבי ופרואקטיבי.בתחום ההנחיה המקצועית – ב- 12 השנים האחרונות הקמנו יחידות חזקות בתחומי החינוך, הקהילה, הרווחה, הביטחון ההדרכה והכלכלה. רמת השיח בכל הרמות היא מקצועית ועניינית, ואני בהחלט גאה על כך.בנוסף, מדיניות התיאום הרוחבי במרכז מאפשרת לכל דיסציפלינה לשפר את החשיבה הארגונית, תוך פיתוח סולידאריות בין המנהלים. לצד כל אלה, הרחבת הבסיס הכלכלי של מרכז השלטון המקומי מאפשרת להעניק שירות מצוין לרשויות במגוון נושאים, כמו למשל ועידת השלטון המקומי ומוני אקספו. כדאי להזכיר כי בשנות ה- 2000 היו לא מעט משברים ברשויות חלשות, כולל שביתות והפסקות עבודה. העמקת הקשרים בין מרכז השלטון המקומי למשרדי הממשלה, דרך הרחבת בסיס הגבייה מהמשרדים, שיפרה את היכולת של מנכ״לים וראשי רשויות לפעול בצורה יעילה תוך פיתוח היכולות המקצועיות של העובדים הבכירים. בשנים האחרונות אנחנו במצב שונה לגמרי. זו גאווה של כולנו.העמקת התקשורת של המרכז עם ראשי הרשויות והדרג הבכיר הביאה להפנמה של הרשויות שיש להן גב ויש מי שרואה את צורכיהן ופועל עבורן. זה קשר חשוב לשטח וזו שיטת עבודה שהוכיחה את עצמה. בכוונתי לפרוש בשנה הבאה, לאחר 12 שנות עבודה כמנכ״ל ו-8 שנים במשרד הפנים, בתפקידים הקשורים לרשויות ו-15 שנה כמנהל חט׳ כספים ומנהל רשות שמורות הטבע״. אני מקווה שאוכל להעביר תפקיד בצורה ראויה למחליף שייבחר . אשמח ללוות ולתרום להצלחת מרכז השלטון המקומי והרשויות המקומיות גם בעתיד.
חדשות נוספות
רועי לקסר, מנהל נוסטרו בבנק מרכנתיל, מפרסם את הסקירה הכלכלית והתחזית לשנת 2022 בישראל ובעולם
ראה מידע נוסף..
במרכז ניתן לקבל שירותי אבחון, טיפול והעשרה לילדים מגיל לידה ועד 9 בתחומי ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, איתור עיכובים התפתחותיים, הדרכות הורים, סדנאות לאימהות ועוד. השירות ניתן דרך קופות החולים וללא תשלום
ראה מידע נוסף..
הכסף לפרויקט יגיע מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ויכלול, בין היתר, את שיקום הגג ושיפוץ שתי בריכות
ראה מידע נוסף..
במכרז מוצעים למכירה 240 מגרשים מחצי דונם ועד 2 דונם, הכוללים היתר לבניית יחידות אירוח תיירותיות
ראה מידע נוסף..
בשורה לתושבי שכונת קרית אליעזר. 4 מבנים משנות ה-50 ייהרסו ובמקומם ייבנו מגדלי מגורים בני 30 קומות
ראה מידע נוסף..
22 שנים אחרי ביצוע ההרחבה הראשונה, תקום בקיבוץ הסוללים שכונת חדשה שתכלול 40 מגרשים. השלב הראשון בפרויקט כולל 16 מגרשים
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|
