|
|
|
|
|
איתי חוטר, סמנכ“ל כלכלה במרכז השלטון המקומי
התפשטות נגיף הקורונה בישראל מציבה אתגרים רבים בפני קובעי המדיניות לצד השלכות בפן הבריאותי, הכלכלי והחברתי. בעת הזאת נדרש קידום מאסיבי של מיזמים ופרויקטים ציבוריים ברשויות המקומיות בשיתוף המגזר הפרטי (PPP)
ההשלכות הפיננסיות של משבר הקורונה – הן המאקרו כלכליות, בדמות צמצום יכולת השלטון המרכזי להקצות תקציבים לתכניות במרחב המוניציפלי איתי חוטר, סמנכל כלכלה במרכז השלטון המקומי. צילום: אפרת סער והן המקומיות, בדמות הפגיעה ביכולת התושבים והעסקים לשלם בזמן תשלומים שוטפים, תוך גידול בהוצאות הרשויות בעקבות הטיפול במשבר – הנחיתו על הרשויות מכה משמעותית נוספת. במצב דברים זה, ובזמן שמספרם של הבלתי מועסקים במשק הולך ומאמיר ככל שהמשבר מעמיק, נדרשת הממשלה כמו גם יתר הגופים הציבורייםלייצר פתרונות תעסוקתיים, ליזום פרויקטים ולהניע את המשק. כיצד מתמודדים עם המשבר כשהממשלה בבור תקציבי של 100 מיליארד שקל וגירעונות הגופים הציבוריים מתחילים להיחשף אט אט? קידום מאסיבי של מיזמים ופרויקטים ציבוריים בשיתוף המגזר הפרטי (PPP) בכוחם של מיזמי שותפות ציבורית פרטית (PPP) לקדם הקמת תשתיות במרחב המוניציפלי, לייצר מקומות עבודה חדשים, לתת מענה לצרכי הפיתוח של הרשויות המקומיות זאת תוך המרצת פעילות המגזר העסקי והמוסדות הפיננסיים, וייתור הצורך בתקציב ממשלתי, שהינו קשה להשגה בתקופה זו. לפרויקטים ציבוריים בשיתוף המגזר הפרטי ישנן תועלות נוספות, כמו: כריכת תחזוקת הפרויקט עם הקמתו, חלוקת סיכונים בין הגוף הציבורי והגוף העסקי ואחרים. אך נדמה כי הם מתגמדים אל מול התועלות המשקיות שיש למיזמים כאלה להציע ולערך שלהם בעת הזו. האם ייתכן שהשוק רווי, והצורך בפרויקטים אלו אינו גדול? המידע שבידינו מלמד, כי ההיפך הוא הנכון, הפוטנציאל הגלום במרחב המוניציפלי הוא עצום. שיעור ניכר מן השירותים הציבוריים לאזרחים מסופקים על ידי הרשויות המקומיות ובאמצעות המתקנים והתשתיות שבהן. ברשויות המקומיות מוקמים מבני הציבור, מוסדות החינוך, התרבות והספורט, מבני הדת, תשתיות תחבורה, מרכזי נופש ופנאי, פארקים עירוניים, פרויקטי אנרגיה, איכות סביבה ועוד. רשויות מקומיות רבות מצויות בפיתוח מואץ, שכונות חדשות מוקמות חדשות לבקרים, והביקוש לשירותים ציבוריים איננו יורד, הוא במגמת עליה כל הזמן. מהן הסיבות שהובילו להעדפת המודל המסורתי? על אף הפוטנציאל הרב הגלום בשותפות ציבורית-פרטית, הרשויות המקומיות בישראל, בשונה מן המקובל בעולם, מבצעות מספר זעום ביותר של פרויקטים מסוג זה מדי שנה. הרשויות המקומיות, אשר מוציאות לפועל פרויקטים במיליארדים רבים של שקלים בשנה בבנייה תקציבית או באשראי בנקאי הן עושות זאת בדרך של קניית שירותים מסורתית - במקום לנצל את היתרונות הרבים הגלומים בשיתוף המגזר הפרטי. הסיבות לכך טמונות בקשיים הרבים הניצבים בפני השלטון המקומי בהתייחס לפרויקטים מסוג PPP. רשות מקומית המבקשת לקדם פרויקט נאלצת לעבור דרך ייסורים. צריך לומר ביושר, שפרט לחסמים הרגולטוריים ישנם חסמים נוספים כמו: היעדר התמחות בהתקשרויות מסוג זה, הן בקרב הרשויות המקומיות, הן בקרב הרגולטורים והן בקרב היזמים והקבלנים שעובדים עם הרשויות המקומיות.הסרת חסמים רגולטוריים, התייעלות והתמקצעות התועלות המשקיות - הן התקציביות, הן בתחומי הפיתוח המוניציפלי והן בתרומה להגדלת התעסוקה - מחייבות הגדרת יעד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות, המתעדף ביצוע פרויקטים מסוג זה בעת הזו, ככל הניתן והיכן שזה מתאים. לצורך כך, נדרש להפוך כל אבן בדרך: להסיר את החסמים הרגולטוריים. להגביר את רמת ההתמחות בקרב השחקנים השונים, לייצר תבניות של בחינות היתכנות כלכלית ומכרזי מדף עבור פרויקטים מסוגים שונים לבחון אמצעים שיגבירו את ההיתכנות לקידום פרויקטים גם ברשויות בעלות איתנות פיננסית בינונית ונמוכה, כך שפרויקטים מסוג זה לא יהיו נחלתן של הרשויות האיתנות בלבד, ועוד.השלטון המקומי הוכיח את יכולותיו הניהוליות, הביצועיות, ואת אחריותו הפיננסית במשבר הקורונה הוא יכול – וצריך – לקבל אמון ואחריות מצד השלטון המרכזי, באשר ליכולותיו לקדם פרויקטים, גדולים כקטנים, בשיתוף המגזר הפרטי. ה“צרה“ בדמות משבר הקורונה, עשויה לפתוח “צהר“ משמעותי להנעת המשק ושוק העבודה ולפיתוח תשתיות במרחב המוניציפלי. קידום פרויקטים בשיטת PPP ברשויות המקומיות הינו צו השעה
חדשות נוספות
אושר מתן תוקף לתוכנית המתאר לעיר נשר. התוכנית כוללת תוספת דירות להיקף אוכלוסייה של 67,400 תושבים, מרכז עסקים חדש, הקמת מוקדי תיירות ותחנת רכבת חדשה
ראה מידע נוסף..
לדברי הסתדרות המורים, הגנים שלא יפתחו בשנה הבאה הם: סתוונית, נרקיס, הניה, גולן, ברבור, קוקיה, כרמים, נחל, מלון, צליל, שיר, יסמין, חלילית, דבש, תפוח. בעירייה מכחישים וטוענים: "אין קשר למחסור בגננות - זה בגלל הילודה הנמוכה"
ראה מידע נוסף..
בניין מגורים ברחוב אבן גבירול 2 בחולון, שהיה ריק מיושביו, הוכרז לפני זמן קצר על ידי עיריית חולון כמבנה מסוכן
ראה מידע נוסף..
מחלוקת בין מועצת להבים לרכבת ישראל על תחזוקת וניהול חניון הרכבת ביישוב, הובילה לחסימתו על ידי בטונדות. המועצה הסירה את החסימה. הרכבת: "פעולה חד צדדית"
ראה מידע נוסף..
מיזם ראשון להתחדשות עירונית בקריית-שמואל אושר למתן תוקף. המיזם ברחוב אריה לוין 14-18, כולל חיזוק 5 מבנים קיימים והוספת 80 יחידות דיור נוספות
ראה מידע נוסף..
לאחר מאבק ארוך בין שתי המועצות, הכריעה שקד כי כ-900 דונם יועברו ליקנעם. ראש העיר, סימון אלפסי: ״היום הבטחנו את עתידה של העיר לעוד שנים רבות״
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|