אופיר פז פינס , מייסד "רשת ערי מצוינות" ויו"ר המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב
טרם תחילתן של ממשלות המעבר כיהן ח"כ נפתלי בנט כשר החינוך ועמד בראש מערכת החינוך במשך ארבע שנים מלאות. בנט, שאין זה סוד , שתהום פעורה בינינו, האיר בפנס בוהק את הירידה המתמשכת בשיעורי התלמידים הניגשים לבגרות ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמדעים עד לכניסתו לתפקיד, הגה את התכנית "לתת חמש" וקידם שיח חשוב ואיכותי על מצוינות במערכת החינוך, הן הארצית והן המקומית. התכנית נחלה הצלחה והגשימה את יעדה המקורי – הכפלת מספר הניגשים לבגרות ב-5 יח"ל במתמטיקה תוך חמש שנים. כעת, לאחר שהוכיחה התכנית שניתן להגיע ליעד המצוינות, הגענו לשלב שימור ההישגים לטווח הארוך, והרחבתם. שלב זה הגיע לאחר שנה וחצי בהן התנהלה מערכת החינוך על כרעי תרנגולת, אולם בימים אלה אנו עומדים בפתחה של ממשלה חדשה ובתחילת כהונה של שר חינוך חדש.
יש להניח ששר החינוך החדש, ח"כ יואב גלנט, בדומה לכל שר אחר הנכנס למשרד ממשלתי בתחילת כהונתו, יבסס מדיניות חדשה במערכת החינוך שבראשה הוא עומד. כל שר, באופן טבעי, נוטה להניח בצד את היוזמות החדשניות שקידם השר שכיהן לפניו בתפקידו ולהציג את יוזמותיו שלו, אשר ידגימו את יכולותיו, כישוריו ויכולות המנהיגות שלו. כולי תקווה שהשר גלנט יפתיע ולא ימהר לזנוח את מדיניות עידוד המצוינות המוצלחת אותה גיבש קודמו בתפקיד.
שר החינוך החדש עומד בפני אתגרים אדירים שהתגבשו בשנה וחצי של ממשלה לא תפקודית והגיעו לשיאם מאז חודש מרץ האחרון, עם פרוץ הקורונה לחיינו. משבר הקורונה מביא עימו גזירות כלכליות קשות, אשר יוחלו על כל משרדי הממשלה. גם משרד החינוך ייאלץ לקצץ בתקציבי המשרד. זאת, לצד הפערים האדירים שנפתחו אצל התלמידים לאחר מחצית כמעט מלאה של למידה מקוונת במקרה הטוב והעדר למידה במקרה הרע.
לעיתים התחום הראשון אותו מקבלי ההחלטות בוחרים לקצץ הוא דווקא תחום המצוינות.יש לו ניחוח אליטסטי, שהפך מילת גנאי בפוליטקלי קורט העקום והמעוות בו אנו חיים, והוא גם באופן טבעי נחלתם של מעטים יחסית...אין ספק באשר לחשיבות לטפח את התלמידים החלשים ולא לאפשר להם ללכת לאיבוד במסלול הלימודים עד לבחינות הבגרות. ואולם, חשוב מאד שנזכור כי במסלול למצוינות עוברים כאמור תלמידים מעטים ביותר: רק 9% מבני הנוער שלנו היום מצטיינים במבחני פיז"ה, מתוכם 33% בלבד תלמידות ופחות מ-1% ערבים. כ-16% בלבד מהתלמידים מסיימים את לימודיהם התיכוניים עם בגרות איכותית הכוללת 5 יח"ל במתמטיקה, לעומת 13% מהתלמידים במגזר הערבי. 9% בלבד הופכים לסטודנטים במקצועות ההנדסה, מתוכם 24% סטודנטיות ו-9% ערבים ובסופה של הדרך משתלבים 9% מהמשתלבים בשוק התעסוקה במקצועות ההיי טק, מתוכם 24% נשים ופחות מ-2% ערבים.
בבוא שר החינוך החדש לערוך בחינה עניינית של הנושאים הבוערים שבפניו, אל לו להתבלבל חלילה ולחשוב שניתן לדחוק את יעד המצוינות למקום נמוך יותר בסולם העדיפויות. אי שימור המסלול למצוינות והרחבתו, וכן ביסוס המצוינות כיעד מרכזי של מערכת החינוך, משמעו פחות בעלי תעודות בגרות איכותיות, פחות חיילים המשרתים ביחידות הטכנולוגיות החיוניות לביטחונה של ישראל, פחות סטודנטים במקצועות ההנדסה, המתמטיקה והמדעים ופחות בוגרים היכולים להזין את חברות ההיי טק והסטארט אפים, בזכותם זכתה ישראל לכינוי: "Start Up Nation".
יש לזכור שמערכת החינוך ספגה מהלומה במחציתה השנייה של השנה. החלק הארי של התלמידים יגיעו לשנת הלימודים הבאה עם פערים לימודיים של ידע שהיה עליהם לרכוש במשך כמעט מחצית שלמה. כשמדובר בתלמידי תיכון, במיוחד אלה החפצים לסיים את לימודיהם עם תעודת בגרות איכותית של 5 יח"ל במתמטיקה, שתגדיל את כושר היציאה שלהם לחיים אחרי סיום הלימודים , הרי שהתוצאה היא הרסנית ממש.
על מערכת החינוך להפנים שמצוינות היא לא רק ציון כזה או אחר, מצוינות היא ערך, דרך חיים שמוטמעת באופן רוחבי על פני כל המקצועות ובכל השלבים בחייו של התלמיד. על משרד החינוך, בשילוב זרועות עם הרשויות המקומיות, האחריות להנגיש את המצוינות לתלמידינו להגדיל את מספרי התלמידים המשלבים במסלולי המצוינות, להנחיל את המצוינות גם בחטיבות הביניים ולא רק בתיכונים ואחר מכן להתחיל סוף סוף לפעול בבתי הספר היסודיים , אשר שם אמורה להתחיל להבנות החשיבה המתמטית והאהבה למקצוע. אי לכך, אנחנו רק בראשית הדרך. השר גלנט צריך להחליט ערב קביעת סדרי העדיפויות התקציביים האם הוא עוצר את מהפיכת המצוינות או מתגבר אותה. האם נרד חלילה ל5% או נכפיל ל 18% ? ימים יגידו.
אופיר פז-פינס הינו מייסד "רשת ערי מצוינות" ויו"ר המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב
