|
|
|
|
|
מחוברים, ראיון עם רם סידיס, מנכ"ל החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי
|
|
רק לפני עשור, המונח ״עיר חכמה״ עדיין נחשב בדיוני. עצם הרעיון שאפליקציות ואלגוריתמים יוכלו לנהל ערים באופן יעיל לא פחות – ואף יותר – מבני האדם, נראה מופרך ומגוחך. אבל הקידמה והטכנולוגיה ניצחו את כל הספקות והיום המונח ״עיר חכמה״ הופך במהירות לסטנדרט ניהול בסיסי עבור רשויות מקומיות בכל העולם
גם בישראל נמצאת מהפכת העיר החכמה בעיצומה, וכיום יותר ויותר רשויות מקומיות מבינות שהן חייבות להתאים את עצמן ולהטמיע טכנולוגיות ניהול עיר מתקדמות בשגרת היום יום של תושביהן ושל עובדיהן.
רם סידיס, מנכ"ל לחברה של משק וכלכלה של השלטון המקומי
ניהול חכם של ערים, מבינים היום, הוא העתיד הבלתי נמנע, שיחסוך מאות מיליוני שקלים, אשר יושקעו בחזרה בתושבים. משכ״ל, נרתמה לאתגר הזה ומובילה אותו כבר לאורך שנים, ממשיכה לסייע לרשויות המקומיות, בדגש על יישובי הפריפריה, במעבר לעולם של חדשנות טכנולוגית מתקדמת. ״הפער בין החדשנות במגזר העסקי והפרטי לחדשנות במגזר הציבורי הוא גדול״, אומר רם סידיס, מנכ״ל החברה למשק ולכלכלה של מרכז השלטון המקומי, ״ואנחנו במשכ״ל מצמצמים אותו ומובילים את השלטון המקומי קדימה״.הפיכת עיר או מועצה מקומית ל״חכמה״ היא תהליך שזקוק לזמן, למשאבים ולטכנולוגיות נגישות וקלות ליישום. איפה אתם נכנסים לתמונה?
״נושא החדשנות מאוד מתקדם ומפותח במגזר הפרטי אך רוב הרשויות המקומיות בארץ עדיין לא ישרו קו בתחום. הסיבות לכך מגוונות: גם כי קיים מחסור בכוח אדם מתאים וגם כי לרשויות רבות אין יכולת כספית להשקיע בשדרוג משאבים באופן רחב ומקיף. כיום רשויות רבות מעניקות לתושב רק את מה שהן מחויבות על פי חוק. פתרונות חדשניים נתפסים כשירות לתושב שהוא ״מעבר״ למה שהרשות מחויבת לתת וככזה שגם התושב לא תמיד יודע להבין או להעריך. ברור שישנן רשויות עם רצון ויכולת, שפורצות דרך ומשקיעות המון בתחום החדשנות. הבעיה היא שזה בדרך כלל נשאר שם ולא מתפתח גם ברשויות נוספות. וכאן אנחנו נכנסים לתמונה״. איך זה עובד בפועל?
״במקום שכל רשות תפתח פתרונות טכנולוגיים עבור עצמה, הרשויות פונות אלינו, למשכ״ל, שכבר פיתחה וניסתה שלל פתרונות, ביצעה פיילוטים ויישמה בשטח, וכך מתאפשר לאותה רשות לקבל פתרון טכנולוגי בדוק ומנוסה, במחיר כניסה נמוך, והיא למעשה מרוויחה מכל העולמות - שרות מתקדם, יעיל ועם יכולות ניהול ובקרה." לפני כשנה השיקה משכ״ל את MIC – מרכז לחדשנות מוניציפלית, שהוא למעשה פלטפורמה שמרכזת את כל הפתרונות שרשות מקומית זקוקה להם (דיגיטליים ושאינם דיגיטליים). מדובר במגוון גדול ורחב מאוד של שירותים בכל תחום מוניציפלי – פינוי אשפה על כל סוגיה, הסעות למוסדות חינוך, מצלמות אבטחה, תשלומים, רווחה ועוד.
״המגוון שלנו כל כך רחב, כמו סופרמרקט של פתרונות חדשניים, מעין אמאזון של הפתרונות המוניציפליים״ כרשות מקומית, את יכולה לבוא לבחור מוצרים מתוך מגוון גדול שיש על המדף. החוכמה כאן היא לא רק הדיגיטציה, אלא להביא את היידע מהשטח, ולמשכ״ל יש 45 שנות יידע וניסיון בעבודה עם רשויות מקומיות. אנחנו מחוברים לשטח מצד אחד, ומצד שני – מחוברים לעולם החכם והמתקדם של הפתרונות הדיגיטליים, מה שמאפשר לנו לקשר בין שני העולמות״. מערכות ניהול עירוניות ממוחשבות עלולות להוות גם פתח לפגיעה בפרטיות ולגניבת מידע. איך אתם מתגוננים בפני מצבים כאלה?
״אכן יש רשויות שנפגעו ופגשנו לא מעט רשויות שחוששות לאגור ולאסוף נתונים כיוון שהן אינן בטוחות שיצליחו לשמור על המידע בצורה מאובטחת. לפעמים הרשויות ממש נמנעות מלהיכנס לתחום בגלל החשש הזה. נושא אבטחת המידע והשמירה על הפרטיות מעוגן בתקנות מחייבות וברורות, וגם כאן אנחנו נותנים מענה ומספקים פתרונות לאבטחת סייבר ממגוון סוגים. אנחנו גם מקיימים לא מעט וובינרים שמטרתם להסביר את חשיבות השמירה על המידע ולהבהיר איזה מידע אסור לשמור ואיזה כן״.מהם החסמים שאתה מזהה כיום בשוק?
״החסם העיקרי הוא שברוב הרשויות אין אנשי מערכות מידע, במקרה הטוב, מיחשוב. זו בעיה מהותית, שהרגולציה והמחוקק ייאלצו לפתור באמצעות הקצאת תקנים ומימונם. אנשי סייבר מהשוק הפרטי לא יגיעו לרשות מקומית כי אין לה אפשרות לשלם להם כפי שהם מתוגמלים בחוץ. אם אנחנו רוצים שהרשויות המקומיות יצליחו להדביק את הפער בתחום גורמים ממשלתיים חייבים לתקצב מהלך כזה. אנחנו מצידנו, במשכ״ל, מעודדים את הרשויות להתעדכן ולהתחדש כל הזמן – לדוגמא, בכל שנה אנחנו מעניקים את ״אות החדשנות״ בוועידת השלטון המקומי לשלוש רשויות מקומיות על שילוב פתרונות חדשניים, יצירתיים ומקוריים בעשייה היומיומית שלהם. השנה הוגשו להחלטת הועדה 63 מיזמים שונים – ולשלושת הזוכים יחולק פרס כולל בסך של 200 אלף שקלים״.האם מגפת הקורונה תרמה להאצת פיתוח התשתיות ברשויות?
״כל ילד מבין ששום אפליקציה ושום פיתוח חדשני לא יעבדו ללא תשתית אינטרנט הולמת. מגפת הקורונה תרמה רבות בכל הנוגע לתחום הזה, בכך שהיא יצרה האצה בפרישת התשתיות, במיוחד באזורים פריפריאליים כדוגמת יישובים הבדואים. הרשויות המקומיות הבינו שגם התושב רוצה לקבל שרות מרחוק וגם עובדי הרשות צריכים לבצע משימות מחוץ למבנה הרשות המקומית ולקיים תקשורת שוטפת ולכן בשנה וחצי האחרונה הרשויות עשו קפיצה אדירה, בעזרת משכ״ל, ואפשרו תקשורת יציבה וטובה גם ממקומות מאוד מרוחקים ונידחים. זו התקדמות יפה אבל יש עדיין עבודה רבה לעשות בנושא״.מה השלב הבא?
אם יש אבולוציה של מעבר לדיגיטציה, השלב הראשון הוא לרשת ולהניח תשתיות כדי לאסוף מידע. השלב הבא יהיה לקחת את כל הדאטה העצומה הזו, לחבר בין מאגרי הנתונים, לייצר תובנות, להסיק מסקנות ולפעול בהתאם. כבר כיום חלק ממערכות הניהול של משכ"ל בנושאים השונים "מדברים" ביניהם ונותנים ערכים נוספים שלא ניתן לקבל כשכל מערכת ניהול באה ממקום אחר. המטרה שלנו היא לצייד את הרשות המקומית במערכת שליטה אחת כוללת, שדרכה היא מנהלת הכול. מערכת כזו תאפשר גם לתושב להתעדכן בנושאים שרלוונטיים אליו בזמן אמת – מתי מפנים אשפה, מתי מגיעה ההסעה לבית הספר או מתי בריכת השחייה פתוחה. הרעיון הוא שמקבלי ההחלטות יוכלו לקבל תמונת על רב מערכתית ולקבל החלטות בהתאם לזה. אנחנו אומת הסטארט אפ, והגיע הזמן להביא את החדשנות הזו גם לעולם המוניציפלי ולייצר שלטון מקומי חכם ומתקדם״.
חדשות נוספות
רועי לקסר, מנהל נוסטרו בבנק מרכנתיל, מפרסם את הסקירה הכלכלית והתחזית לשנת 2022 בישראל ובעולם
ראה מידע נוסף..
במרכז ניתן לקבל שירותי אבחון, טיפול והעשרה לילדים מגיל לידה ועד 9 בתחומי ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, איתור עיכובים התפתחותיים, הדרכות הורים, סדנאות לאימהות ועוד. השירות ניתן דרך קופות החולים וללא תשלום
ראה מידע נוסף..
הכסף לפרויקט יגיע מהמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ויכלול, בין היתר, את שיקום הגג ושיפוץ שתי בריכות
ראה מידע נוסף..
במכרז מוצעים למכירה 240 מגרשים מחצי דונם ועד 2 דונם, הכוללים היתר לבניית יחידות אירוח תיירותיות
ראה מידע נוסף..
בשורה לתושבי שכונת קרית אליעזר. 4 מבנים משנות ה-50 ייהרסו ובמקומם ייבנו מגדלי מגורים בני 30 קומות
ראה מידע נוסף..
22 שנים אחרי ביצוע ההרחבה הראשונה, תקום בקיבוץ הסוללים שכונת חדשה שתכלול 40 מגרשים. השלב הראשון בפרויקט כולל 16 מגרשים
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|
